בימים כאלה אנחנו זקוקים למעט אסקפיזם. האמת שלמרבית הישראלים, כל קיץ חם ולח גורם לרצון עז לבריחה לארצות הקור. אירלנד היא בפרוש מקום לברוח אליו. גלי חום בקיץ אירלנדי יכולים להגיע עד לכדי 24 מעלות ובמצב נורמלי הטמפרטורה בקיץ אף קרירה יותר.
הארכיאולוגיה האירית הייתה בשר מבשרה של הארכיאולוגיה באימפריה הבריטית. אמנם לאחר עשרות שנות התמרדות, בהן גם תקופות של פעילות אלימה כנגד השלטון בלונדון, אירלנד הקתולית זכתה לעצמאות בשנת 1921, אך המורשת הבריטית נותרה טבועה בה בתחומים רבים בהם גם בתחום המחקר הארכיאולוגי. עד לפני שנים אחדות התבצעו באירלנד מאות חפירות מדעיות וחפירות הצלה [חפירות לתיעוד ממצאים לפני ביצוע עבודות פיתוח] בכל שנה. ביחס לגודלה (70,273 קמ”ר) ולמספר תושביה (כ-5,000,000), מדובר בהיקף חפירות גדול מאוד, אף שהוא אינו מגיע לאינטנסיביות המחקר בישראל. בשנים האחרונות ישנה ירידה ניכרת בהיקף החפירות באירלנד וזאת מסיבות רבות, מרביתן קשורות להאטה בצמיחה הכלכלית של המדינה. אירלנד עדיין מבין עשרת המדינות העשירות בעולם בכל הקשור בתוצר גולמי לנפש ובמדד הפיתוח האנושי, אך השפע הזה גרם במקרים רבים אתגר לקהילה הארכיאולוגית אשר מתקשה מאוד לאתר פועלים בלתי מקצועיים הנדרשים ברוב מדינות העולם לביצוע חפירות ארכיאולוגיות. לפיכך, עיקר העבודה הארכיאולוגית באתרי אירלנד מתבצעת על ידי ארכיאולוגים המסתייעים בכלים מכניים קטנים וגדולים על פי צרכי החפירה.
המוזיאון הלאומי לארכיאולוגיה של אירלנד נמצא ברחוב Kildare במרכזה של דבלין, סמוך לפארק העירוני המקסים סנט פטריק. הכניסה אליו חינם וניתן באמצעותו לזכות לתמונה מקיפה אודות התרבות החומרית של תושבי האי. המבנה עצמו תוכנן בסגנון ניאו-קלאסי ויקטוריאני-פָּלָדְיָאנִי. יש הרואים דמיון בינו לבין מוזיאון האלטס בברלין, אשר תוכנן על ידי האדריכל שינקל בראשית המאה ה-19. ביטוי לכך ברוֹטוּנדה מוקפת העמודים המתנשאת לגובה של 20 מטרים, אשר ההשראה לתכניתה בפנתאון שברומא.
אחד מהאתרים החשובים במורשת האירית הינו תל בני הערובה (The mound of Hostage) או בשמו המפורסם יותר גבעת טרה (Hill of Tara). זהו אתר עשיר בממצאים אשר נחפר על ידי ארכיאולוגים איריים. האתר זכה למקום מרכזי באתוס של תושבי אירלנד ובספרות הקדומה של בני האי הוא מוזכר כמרכז מיתולוגי של שושלות מלוכה מקומיות, זאת למרות שהחפירות הארכיאולוגיות לא תמכו לחלוטין בתיאורים אלה. בשל חשיבותו המיתית של האתר הוא הפך להיות מוקד מרכזי במאבקי העצמאות של האירים כנגד הבריטים. בשלהי המאה ה-19 התפתחה אמונה אצל מאמינים שכינו עצמם בריטים ישראליים שהם בפועל צאצאי שבטי ישראל האבודים. הם טענו שארון הברית נלקח מבית המקדש בירושלים והוטמן בגבעת טרה. משוכנעים באמונתם הגיעו המאמינים לאתר והחלו לחפש בו את ארון הברית, תוך שהם גורמים נזקים לשרידים.
באתר ביטוי לתקופות נוכחות שונות. ראשית הפעילות באתר החלה סביב 3,500 שנה לפסה”נ, בתקופה הניאוליתית,1 סביב שנת 3,000 לפסה”נ הוקמו סביב התל קברים שהכניסה אליהם הייתה במסדרון באורך כ-3 מטרים ובגובה כ-1.75 מטרים. המסדרון היה מקורה בלוחות אבן. ובקבר הוקמו גומחות רבות ששימשו לקבורה. בין הממצאים בקברים אלה בלטו כלי חרס, סיכות רכיסה מעצם, חרוזים ותליונים מעצם ומאבן אשר חלקם היו מעוטרים בדגמים חרוטים.
בתקופת הברונזה הקדומה, בין השנים 2,200 – 1,500 לפסה”נ, שבו להשתמש בחלק מהקברים הקדומים לקבורת רבים. בקברים נמצאו שלדים אשר חלקם נשרף בטרם הוטמנו. בקברים נמצאו כלי חרס בהם קדרות, קערות ואוּרְנוֹת (כלים שנועדו לאפר מתים) שבהם הוטמנו העצמות. לצד אלה נמצאו גם חרוזים ותליונים. החדרת הנקברים הללו פגעה בשרידים הקדומים מהתקופה הניאוליתית. בשלב מאוחר של תקופת הברונזה הקדומה נחתמו הקברים בשולי התל ובראשו הוקמו קברים חדשים בהם נמצאו שלדים, חלק במנח ראשוני וחלקם עברו הליך קְרֶמַצְיָה [שריפה] והונחו בתוך כלי קיבול. בנוסף נמצאו בקברים כלים המעידים על מעמדם הגבוה של הנקברים, בהם גרזן קרב עשוי אבן, בעבודת סיתות איכותית ביותר, פגיונות מברונזה, סכינים ומרצעים.
מטמוני תקופת הברונזה המאוחרת כללו שפע של כלי נשק אשר היו מעוטרים בקפידה ויצוקים באיכות מרשימה.
- הכרונולוגיה של מערב אירופה מאוחרת לזו של המזרח הקדום. ↩︎
