האקרופוליס של אתונה הוא ללא ספק אחד מאתרי העתיקות החשובים והמרתקים בעולם. זהו אתר חובה לכל המבקר באתונה. אקרו – גבוה ופוליס – עיר מתארים ביוונית את המונח העיר הגבוהה, אף שצוק האקרופוליס לא היה מעולם עיר העומדת בפני עצמה, אלא מכלול מקודש המשולב במרקם העירוני. האקרופוליס הגיע לשיא תפארתו במאה ה-5 לפסה”נ, בימי המלך פֶּרִיקְלֶס, גדול השליטים האתונאים. היה זה בשיאה של התקופה הקלאסית, תקופה קצרה שנמשכה כשלושה דורות ובה הבשילו במקביל ערכי הפילוסופיה, האדריכלות, האומנות, המדע והדמוקרטיה אשר השפעתם דרמטית על תרבויות המערב מאז ועד ימינו.
היוונים הקדמונים נהגו לעלות לאקרופוליס בדרך תהלוכות מיוחדת שנסללה לשם כך. את ההכנות לקטע האחרון של התהלוכה הם ביצעו בקרמיקוס, כיום אתר עתיקות בו תוכלו לבקר ממערב לאקרופוליס, בקצהו המערבי של רחוב Ermo, בשולי רובע פסירי. אך מרבית המטיילים עולים לאקרופוליס כיום ישירות מכיכר מונסטירקי (Monastiraki) הצמודה לאגורה האתונאית.
שביל תלול מוביל את המבקרים למרגלות הפּרוֹפִּילֶאָה (מכלול המבואה) של האקרופוליס.
הפרופילאה: האדריכלים היווניים נהגו להקדיש תשומת לב רבה לבניית מכלול המבואה למתחמים מקודשים. נוהג זה אומץ בהמשך גם על ידי הרומים. מכלול הפרופילאה תוכנן ונבנה בפאר ובאיכות שלא נפלה מרמתם של המקדשים המפוארים. המראה הניבט לעינכם כיום מתעתע מאחר ששחזור הפרופילאה משלב מכלולים שהוקמו במשך מאות שנים. אך התפיסה המקורית של המתכננים הייתה ליצור אבחנה ברורה בין תחום החולין לבין המתחם המקודש, למשוך את מבטם של העולים אל האקרופוליס ולמקדו במונומנטים החשובים שבראשו ולייצר תחושת ציר סימטרי ברור המלווה את המבקר באתרים מקודשים.
מקדש אתנה ניקה: אם תפנו מבטכם ימינה ודרומה לפרופילאה, תוכלו לראות שרידים של מקדש קטן יחסית הבנוי בפאר רב, הוא מקדש אתנה ניקה – אתנה המנצחת. אתנה מופיעה במיתולוגיה היוונית בצורות שונות, היא מוכרת כאלת החוכמה, האומנות, המלחמה ובמקרים רבים היא מוצגת כאתנה המנצחת. המקדש נבנה בסגנון איוני, שהיה שכיח יותר ממזרח לים האגאי, בתורכיה של היום. הוא תוכנן כטֶטְרָה-סְטִילוֹס אַמְפִי-פּרוֹסְטִילוֹס, מקדש בעל ארבע עמודים, הן בחזית המערבית והן במזרחית. המקדש היה מאותר בתבליטים מרהיבים מעשה ידי מיטב אמני שלהי התקופה הקלאסית (סוף המאה ה-5 לפסה”נ). התבליטים תיארו מערכות קרב חשובות וכן תבליט, אשר זכה לפרסום רב, של ניקה, אלת המזל, המסירה את סנדלה מכף רגלה. את תבליטי המקדש ששרדו תוכלו לראות במוזיאון האקרופוליס.
פסל אָתֶנָה פּרוֹמַכוֹס: בביקור באתר לא תזכו לצפות בפסל, אלא רק בבסיסו הבנוי באבן. כאן ניצב פסלו המפורסם של פידיאס, מגדולי הפסלים היווניים הקלאסיים. הפסל היה מצופה זהב ושנהב והוא היה אחד מסמלי העיר. נותרו העתקי שיש של הפסל מהתקופה הרומית אשר על בסיסם נעשו שחזורים לפסל עצמו. אתנה הייתה האלה הפטרונית של העיר אתונה. כינויה ‘פּרוֹמַכוֹס’ נועד לתאר אותה כאלה היוצאת אלי קרב. כינוי נוסף של אתנה היה ‘פַּרְתֶנוֹס’ – הבתולה התמידית.
הפרתנון: גולת הכותרת של האקרופוליס הוא מקדש הפרתנון (לא לבלבל עם הפנתיאון, המקדש בעל הכיפה העגולה ברומא, אשר נבנה כ-600 שנים מאוחר יותר). מקדש אתנה הבתולה הינו המקדש המפורסם ביותר באדריכלות הקלאסית. המקדש נבנה ביוזמת פריקלס בין השנים 447 – 438. הוא מוקף ביער עמודים אשר כונה על ידי היוונים פּסֶאוֹדוֹ-דִיפְּטֶרוֹס – מעין שתי חגורות עמודים המקיפות את הנאוס ששימש כקודש הקודשים, בו שכן גם האוצר של הברית האתונאית, שהובא לכאן מהאי דלוס. בחזית המקדש היו 8 עמודים ולאורכו 17 עמודים. עמודי החזיתות הוצבו בשתי שורות מקבילות ואילו עמודים האגפים היו בשורה בודדת. הפסל פידיאס היה אמון על העיטור האמנותי של המקדש בתבליטים ובפסלים. זה המקום להבהיר שביקור באקרופוליס ללא ביקור משלים, ורצוי בו ביום, במוזיאון האקרופוליס, ישאיר אתכם עם חצי תאוותכם בידכם. על מוזיאון האקרופוליס תוכלו לקרוא בסקירה נפרדת, אך נציין שזהו מוזיאון מיוחד במינו הן באדריכלות שלו, הן בעיצוב התצוגה שלו באופן הממחיש בצורה מושלמת את מראה עיטורי המקדש וכמובן באוצרות המדהימים המוצגים בו. קיר זכוכית ענק מפריד בין חלל המוזיאון לאקרופוליס והמבקר יכול לחוש את הקשר הוויזואלי בין השניים.
הפרתנון נחשב בעת העתיקה לפאר האדריכלות הדורית, סגנון אדריכלי ששלט באתונה ומחוזות שממערב לים האגאי. סגנון זה מתאפיין בגזעי עמודים נמוכים ועבים יחסית. העמודים מחורצים ובראשם כותרת הבנויה משני חלקים: אֶכִינוֹס ואָבָּקוֹס, מעין כרית עגולה שעליה לוח רבוע. הכותרות נשאו מערכת קורות דורית שבלט בתוכה האַפְרִיז ובו טְרִיגְלִיפִים (בעלי רצועות אנכיות) משולבים במֶטוֹפּוֹת חלקות או מעוטרות.
במאה ה-6 הוסב הפרתנון לכנסיית תיאוטוקוס – אם האל, היא מרים, אשר זוהתה כיורשתה הטבעית של אתנה פרתנה בשל היות שתי הדמויות בתולות על פי המסורות. השלטון הביזנטי ביטל על פי חוק עוד קודם לכן את הפולחן הפגאני. בשנת 1456 הוסב המבנה למסגד, לאחר שיוון נכבשה ונשלטה על ידי העות’מנים. בשנת 1687 נפגע המקדש באופן קשה מפגז של הצי הוונציאני שפגע במצבור תחמושת שהוחזק במקום על ידי העות’מנים. במאה ה-19 נלקחו תבליטים רבים וממצאים אחרים מהמקדש והועברו לאנגליה.
הארכתיאון: (Eerechtheon) הינו מקדש מפורסם נוסף הניצב בראש האקרופוליס, מצפון לפרתנון. המקדש נבנה לכבודו של ארכתאוס, אחד ממלכי אתונה. על פי המיתולוגיה היוונית ארכתוניוס נולד מזרעו של הפייסטוס, אל האש והנפחים, אשר ניסה לאנוס את אתנה. אתנה התנגדה לו ומחתה את זרעו לקרקע. את המקדש הכמעט מושלם של הפייסטוס תוכלו לראות בצמוד לאגורה שלמרגלות האקרופוליס. הארכתיאון הינו מקדש ייחודי בעולם היווני. בניגוד לאחרים הוא לא נבנה לאורך ציר מרכזי והוא בעל שלושה מפלסים שונים. עמודי הארכתיאון הינם בסגנון האִיוֹנִי, עמודים צרים וארוכים יחסית לעמודים הדורים. הם בעלי בסיס עגול וכותרת המעוצבת כוולוטות המתעגלות מהמרכז לאגפים. יש הטוענים שכותרת זו התפתחה מהכותרת הפרוטו-איונית שהייתה נפוצה מאוד בממלכות ישראל ויהודה בתקופת הברזל. אך האלמנט האדריכלי המפורסם ביותר בארכתיאון הינה המרפסת הדרומית הנתמכת על ידי עמודים דמויי נשים המכונים ביוונית – קַרְיָאטִידוֹת. אחת מהדמויות הללו נשדדה כבר במאה ה-19 והועברה למוזיאון הבריטי לצד שפע תבליטים נוספים מהאקרופוליס. יתר הקריאטידות הוחלפו בהעתקים והפסלים המקוריים מוצגים בצורה מרשימה ביותר במוזיאון האקרופוליס.
