פאוסניאס היה תייר יווני, הוא חי במאה השנייה וכתב סדרת ספרים בעקבות נסיעותיו בשם “תיאורה של יוון”. הוא הזכיר בתיאוריו אחדים מן הקיסרים הרומיים של השושלת האנטונינית, כגון אדריאנוס ומכאן ניתן להסיק על התקופה בה הוא פרסם את כתביו. זהו חיבור מפורט, בשפה היוונית, המתאר חלקים נרחבים של יוון העתיקה, ובעיקר את עריה ואת המונומנטים העיקריים שבהם. תיאוריו חשובים מאוד למחקר משום שפאוסניאס תיאר רבים מן המבנים, הפסלים והציורים, כאשר אלה עדיין עמדו על תילם והיו שלמים, ותיאוריו מסייעים למחקר כיום לשחזר אותם. רוב החוקרים סבורים שפאוסניאס היה איש חבל לידיה, באסיה הקטנה.
החיבור, בעשרה ספרים, מכיל תיאור שיטתי של חבלים שונים ביוון, בוודאי על פי מסעו של המחבר. הוא עובר בין חבליה של יוון ואתריה העיקריים בסדר הבא:
• אתונה וסביבותיה, מרתון, אורופוס, האיים פטרוקלוס, הלנה וסלמיס, אלאוסיס, מגרה, ניסיאה, מגריס
• ספר שני: קורינתוס, מיצר איסתמוס של קורינתוס, אקרוקורינתוס, סיקיון, פיליוס, ארגוס, מיקנה, אורניאה, טירינס, אפידאורוס, אגינה, טרויזן, הרמיונה.
• ספר שלישי: לקוניה, ובה ספרטה
• ספר רביעי: מסניה ובה פילוס
• ספר חמישי: אליס ובה אולימפיה
• ספר שישי: המשך חבל אליס
• ספר שביעי :אכאיה ובה אגיום, פטראי.
• ספר שמיני: ארקדיה, ובה מגלופוליס
• ספר תשיעי: בואוטיה ובה תבי
• ספר עשירי: פוקיס, לוכריס ובה אמפיסה, דלפי
למרות שהמחבר טען כי הספר כולל את “כל הדברים היווניים”, אין הדבר כך. מרבית איי יוון וערי החוף היוני אינם נכללים, כמו גם האזורים הצפוניים של יוון.
עיקר התעניינותו של המחבר הופנתה למבני דת, ובהם הוא מדגיש את פרטי האומנות המשולבים בהם (פסלים וציורים). מכאן חשיבותו של הספר לחקר האומנות של התקופות הארכאית והקלאסית של יוון, שכן הוא מביא פרטים רבים שכבר נעלמו ואינם, והוא עוד היה עד להם במו עיניו. הוא גם מציג ביחס לכל מבנה את ההקשר ההיסטורי ואת ההקשר הדתי אשר כולל פרטים רבים על האלים הקשורים למבנה וכן פרטים על פרקטיקת הפולחן שהתקיים בו. לעומת אלה כמעט שאינו מוצג תיאור גאוגרפי-נופי, של האזורים שבין הערים היווניות.
מתוך הפרק הראשון בספר הראשון של פאוסניאס:
“מקדש סוניון ניצב לחוף אתיקה שביוון אל מול האיים הקיקלדיים. כשאתה שט סביב השלוחה של סוניון, הבולטת לתוך הים תמצא נמל ומעליו, בראש השלוחה, מקדש לאתנה של סוניון. בסמוך נמצאת העיר לאוריום, בה היו מכרות כסף בימי היוונים וכן אי לא מיושב המכונה פַּטְרוֹקְלוּס. מקור שמו של העיר בביצורים שהוקמו על האי בידי פטרוקלס, אדמירל של הצי המצרי שנשלך על ידי תלמי, בן תלמי, בן לאגוס לסייע לאתונאים בעת שאנטיגונוס, הבן של דמטריוס, פרע בארצם של היוונים אליה הוא פלש עם צבאו ובא בזמן הוא הטיל עליהם מצור ימי באמצעות הצי שלו.”
בסיוריו הגיע פאוסניאס גם לארץ ישראל, אך רק אזכורים ספורים מצויים אצלו על הארץ, המכונה תמיד “ארץ העברים”, ועל תושביה היהודים המכונים “עברים:”
• בספר I (5, 5) הוא מזכיר את העברים שמרדו בקיסר אדריאנוס, אשר הכניעם.
• בספר IV (35: 9) הוא מזכיר מעיין ליד יפו שמימיו אדומים כדם, והוא מיחס זאת לפרסאוס ששטף בו את דמה של המפלצת שהרג כאן.
• בספר V (5, 2) מזכיר את הפשתה הצהובה של העברים.
• בספר V (7: 5-4) הוא מספר כעד ראיה על הירדן הזורם דרך אגם טבריה, הכנרת, וממשיך ונכנס לאגם המוות, ים המלח .בים זה הוא מציין שיצורים חיים צפים, ואילו המתים שוקעים.
• בספר V (12: 4) יש רמיזה אפשרית למקדש בירושלים. הוא מספר כי במקדש זאוס באולימפיה מצוי וילון צמר המעוטר באריגה אשורית ובארגמן פיניקי, שהוקדש למקום בידי אנטיוכוס. זהו וילון שאינו נמשך מעלה אלא כזה המורד כלפי מטה. אם אנטיוכוס הנזכר הוא זה המכונה בשם אפיפנס (הוא אנטיוכוס הרביעי שבו מרדו החשמונאים), אזי ייתכן כי מדובר בפרוכת שהייתה קבועה במקדש בירושלים שאותו בזז אנטיוכוס והביא לאולימפיה.
• בספר VIII (16: 5-4) הוא מספר על קבר הלני שבירושלים, העיר שנהרסה בידי הקיסר עד היסוד. הוא מוסיף כי בקבר זה קיים מנגנון פתיחה מתוחכם המכוון ליום מסוים בשנה ולשעה מסוימת.
• בספר IX (19: 8) הוא מזכיר את התמרים של ארץ העברים.
• בספר X (12: 9) הוא מזכיר אישה בשם סבה שהייתה אורקל בקרב העברים.
