ספריית קלסוס (Celsus) באפסוס העתיקה, הממוקמת במערב תורכיה, הכילה מאגר של מעל ל-12,000 ספרים אשר נכתבו על גבי מגילות. הספריה הינה אחד הבניינים המרשימים ביותר שהיו באימפריה הרומית. היא נבנתה במאה השנייה לספירה ונקראה על שמו של המושל הרומי לשעבר של העיר. מהבניין המפואר של הספרייה נותרה רק החזית המשוחזרת המרשימה המהווה עדות אילמת לעושרה התרבותי של העיר ולמקומה כמרכז לימודי וכאחד המרכזים הקדומים של ההגות הנוצרית בתקופה הרומית.
העיר אפסוס
אפסוס נמצאת על החוף המערבי של תורכיה. היא הייתה עיר נמל חשובה בעולם היווני ובהמשך בימי האימפריה הרומית. ההתיישבות במקום החלה בתקופת הברונזה, על ידי בני התרבות המיקנית. העיר התפרסמה בתקופה הקלאסית בזכות מקדש האלה ארטמיס שהוקם בתחומה, היה זה המקדש הגדול ביותר בעולם היווני והוא אף זכה להימנות על שבעת פלאי תבל. בשנת 129 לפסה”נ נקבעה אפסוס כבירה של הפרובינקיה של אסיה, ברפובליקה הרומית, והעיר ירשה בכך את מעמדה של פרגמון אשר הייתה לפנים ממלכה עצמאית דומיננטית. אפסוס הפכה לקוסמופוליטית ומהגרים הגיעו אליה מרחבי אסיה הקטנה, סוחרים רבים מאיטליה התיישבו בעיר. אוכלוסייתה מנתה כ-200,000 תושבים. כעיר רומית אשר שימשה כמרכז אדמיניסטרטיבי, אין זה מפתיע שהיא התהדרה בספרייה ציבורית מרשימה, אחד המתקנים הציבוריים שהיה אופייני לערים רומיות רבות.
טיבֶּרְיוּס יוּלְיוּס קֶלְסוּס פּוֹלֶמְיָאנוּס
טיבריוס יוליוס אקווילה הורה להקים את הספריה בשנת 114 לספירה ובנייתה הושלמה רק בימי יורשיו. הספריה נבנתה בכדי להנציח את אביו טיבריוס יוליוס קלסוס פולמיאנוס שמת בהיותו בן 70 באותה שנה. קלסוס היה חבר בסנאט הרומי ובין השנים 105 עד 107 לספירה הוא היה הפרוקונסול של אפסוס. קלסוס היה גם קונסול ברומא בשנת 92 לספירה, שם היה אחראי על כל מבני הציבור, והוא היה אחד מאנשי העסקים העשירים ביותר באפסוס. הספרייה הוקמה כמקום הנצחה וקבורה הולמים לאחד מבכירי אזרחי העיר. הקמת הספריה הושלמה בשנת 117 לספירה, וארון העופרת של קלסוס, אשר הוכנס לתוך סרקופג שיש מעוטר בתבליטים של ניקה, ארוס, רוזטות וזרים, נקבר מתחת לריצוף הספריה ליד האפסיס שהיה במרכז הקיר האחורי של המבנה. הספרייה הייתה אפוא גם מאוזוליאום לקלסוס או הרון – שהוא מקדש למתים, אשר כמותו היו רבים בערים רומיות.
ספריית קלסוס ניצבת בפינת רחוב קוֹרְטֶס ורחוב השיש, בלבה של העיר אפסוס. מדובר בצומת המחבר שניים מהרחובות הראשיים והחשובים בעיר. הרחבה המפוארת שעוצבה בצומת הרחובות ובחזית הספריה, שמשה גם ככניסה לאגורה העירונית – רחבת השוק המרכזית של העיר. הכניסה לאגורה הייתה מבעד לשער קשתות מפואר עשוי שיש ומעוטר. הספרייה היא דוגמה אופיינית לסגנון האדריכלי שרווח באימפריה בתקופת הקיסר אדריאנוס (138-76 לספירה), כאשר במיוחד במזרח היה מקובל לעצב חזיתות דקורטיביות במיוחד שהיו בעלות מספר רב של נדבכים, חלונות מדומים ושקועים, עמודים על גבי בסיסים ופסלים.
החזית המרשימה של הספרייה, הנשענת על במה אליה עולים בשש מדרגות ברוחב של 21 מטרים, מעוטרת בפיתוחי תבליט עשירים והיא בעלת שתי קומות. בכל קומה הוצבו זוגות עמודים עם כותרות קורינתיות התומכות בארכיטרבים הבולטים מחזית המבנה. העמודים של הקומה העליונה קצרים ודקים יותר מאלו שבקומה התחתונה. הזוג המרכזי של העמודים תומך בגמלון משולש בעוד שמעל לשני הזוגות הצדדיים עוצב מעין גמלון בצורת קשת פחוסה. בין כל זוג עמודים בקומה העליונה נפער חלון גדול אשר אפשר כניסה של אור ואוויר לתוך חלל הספריה. חזית הספרייה והבניין כולו, תוכננו בצורה חכמה כדי שתיראה רחבה מכפי שהיא באמת. אשליה זו הושגה על ידי בניית במת הספריה בצורה קמורה קלות ובנוסף העמודים הצדדיים, הכותרות והקורות היו קטנים מעט יותר מאלו שבמרכז הבניין. בחזית הספרייה היו שלוש דלתות, כל אחת עם משקופים מעוטרים בעושר רב. הפתח המרכזי היה גדול יותר מהשניים האחרים. מעל לפתחי הדלתות נפערו חלונות. לצדי הדלתות הוקמו נישות ובתוכן הוצבו ארבעה פסלים, על גבי בסיסים, עליהם נכתבו ביוונית ארבע תכונות האיכות אשר יוחסו למושל קלסוס:
• חוכמה (סוֹפְיָה)
• אינטיליגנציה (אֶנוֹיָיה)
• ידע (אֶפִּיסְטֶמֶה)
• מוסריות (אָרֶטֶה)
מידות פנים הספרייה 16.72 מטר על 10.92 מטר ובסך הכל שטח הרצפה, אשר חופתה בשיש מעוטר, היה כ-180 מ”ר. במרכז הקיר המערבי, המקביל לקיר החזית המפואר המזרחי, נבנה אפסיס חצי עגול. בקירות המבנה נקבעו נישות לאחסון הספרים. על פי המקורות ההיסטוריים היו בספרייה 12,000 ספרים, כתובים על גבי מגילות. באותם ימים היה מקובל להכין את המגילות מיריעות עור או מפפירוס. העיר פרגמון תרמה לעולם את נייר הפרגמנט, אשר שימש אף הוא לספרים. הספרים נועדו לעיון במקום ולא הותר על פי רוב להוציאם מהספרייה.
אף שהמבנה היה גבוה מאוד וחזיתו עוצבה בשתי קומות לא הייתה קומה שנייה בחלל הפנימי. אך ככל הנראה הוקמה מעין מרפסת פנימית בצמוד לקירות החלל של הספרייה, אשר ניתן היה לעלות אליה ובאמצעותה להגיע לנישות בקומה העליונה. על מנת להפחית את הלחות וליצור טמפרטורת פנים יציבה יותר ובכך להגן על הספרים היקרים בספרייה, נבנו חללים ריקים בתוך הקירות. בחלל הפנימי הייתה גומחה גדולה שהכילה פסל, ככל הנראה פסלו של קלסוס או של בנו. הפסל מוצג כיום במוזיאון הארכיאולוגי באיסטנבול. הבן השאיר בצוואתו סכום של 23,000 דינרים לרכישת ספרים נוספים לספריה.
במאה ה-1 לספירה, אפסוס הפכה למרכז החשוב ביותר של הנוצרים הקדומים באסיה, כאשר השליח פאולוס פנה לקהל בתיאטרון העיר, תיאטרון שהכיל כ-25,000 מקומות ישיבה והיה מהגדולים ברחבי האימפריה הרומית.
בשנת 262 לספירה נהרסה הספרייה בשריפה במהלך הפלישה הגותית. עם זאת, החזית שרדה ותיקונים נעשו בספריה בסוף המאה הרביעית לספירה ומזרקה קטנה הוקמה במרכז גרם המדרגות בחזית הספרייה. אפסוס נותרה עיר נוצרית חשובה בעת העתיקה המאוחרת. בעיר נערכה הועידה האקומנית השלישית בשנת 431 לספירה. במאה העשירית לספירה, רעידת אדמה גרמה לקריסת חזית הספרייה. הספרייה נחפרה בשנת 1904. חזית הספרייה שוחזרה על ידי המשלחת האוסטרית שחפרה באתר. הפסלים המקוריים שאיתרו את החזית נשלחו למוזיאון בווינה ואילו באתר הוצבו העתקים.
