תולדות העיר העתיקה של לוד

התקופות הפרהיסטוריות - - לוד העתיקה
3,500-6,000 לפנה"ס

האנשים הראשונים הגיעו ללוד לפני כ-8,000 שנה בתקופה הניאוליתית, בה זנחו בני האדם את אורח החיים הפרהיסטורי של ציידים-לקטים ("האדם הקדמון"), החלו לביית דגנים וקטניות, ועברו לעסוק בחקלאות (תקופה שמכונה גם "המהפכה החקלאית").

תקופות הברונזה והברזל - - לוד העתיקה
3,500 – 586 לפנה"ס

מחקר שיזם מכון ישראלי לארכיאולוגיה מלמד כי היישוב בלוד שינה מעט את מיקומו בין ראשית תקופת הברונזה המאוחרת לאחריתה. יתכן שהשינוי במיקום היישוב היה בשל חורבן שפקד את העיר בשל האירועים הדרמטיים של אותם ימים.

התקופה הפרסית והתקופה ההלניסטית - לוד העתיקה
37-586 לפנה"ס

החל מהתקופה הפרסית הפכה לוד למרכז חשוב לקהילה היהודית.

התקופה הרומית והתקופה הביזנטית - לוד העתיקה
37 לפנה"ס-640 לספירה

גולת הכותרת של הממצאים בני התקופה היא רצפת הפסיפס שנחשפה בוילה רומית מן המאה הרביעית לספירה, בשכונה הנקראת כיום נוה-ירק.

התקופה האיסלמית הקדומה והתקופה הצלבנית - לוד העתיקה
1260-638

במאה ה-7 כבשו המוסלמים את הארץ.

התקופה הממלוכית - לוד העתיקה
1517-1260

הממלוכים דחקו את הצלבנים מארץ ישראל במאה ה-13 והשתלטו על לוד.

התקופה העות'מנית - לוד העתיקה
1917-1517

בתקופה העות'מנית הפכה לוד לעיירה מרכזית באגן נחל האיילון ולמרכז חשוב לתעשיית שמן הזיתים ומוצריו.

המנדט הבריטי - לוד העתיקה
1948-1917

כשהבריטים כבשו את הארץ הם השכילו להבין (כקודמיהם הרומים) שלוד היא הצומת המרכזי והטבעי של ארץ ישראל. לפיכך החליטו להקים בעיר את תחנת הרכבת המרכזית, בין קהיר בדרום לדמשק בצפון. מצפון לעיר הקימו הבריטים את שדה התעופה הבינלאומי של הארץ אשר נקרא שדה לוד, עד למותו של ראש ממשלת ישראל, דוד בן-גוריון.

תקופות הברונזה והברזל - - לוד העתיקה

3,500 – 586 לפנה"ס
---
שברי חרסים עם חריטות של סרכים מצריים מתל לוד. מתוך : Edwin, C. M. van den Brink and Braun, E. 2003. Egyptian Elements and Influence on the Early Bronze Age I of the Southern Levant. Recent excavations, Research and Publications. Archeo-Nil 13: 77-91
[DISPLAY_ULTIMATE_SOCIAL_ICONS]

בתקופת הברונזה הקדומה, צמח היישוב בלוד לגודל של כ-100 דונם והכיל יותר מ-2,000 אנשים. חפירות שנערכו בעיר העלו ממצאים מצריים כמו כלי קרמיקה בצורות אופייניות למצריים, “תבניות אפייה” בהן נהגו להכין לחם מצרי, וכלי חרס שעליהם הוטבעו שמות של מלכים מצריים. עדויות אלה מעידים על כך שללוד היו קשרים ענפים עם המעצמה הדרומית, ויתכן אף שנציגי ממלכה זו ישבו ביישוב וסחרו עם תושביו ותושבי האזור.

בסופה של תקופת הברונזה הקדומה, שנחשבת לתקופה העירונית הראשונה בארץ ישראל, ניטשו יישובים רבים ורוב האוכלוסייה פנה לצורת מחיה של נדודים ורעיית עיזים וכבשים. גם היישוב של לוד הצטמק ביותר, עד לגודל של כ-25 דונם, שהכילו כ-600 אנשים. בתקופה הבאה (תקופת הברונזה התיכונה) היישוב גדל מעט לכ-40 דונם, בהם ישבו כ-1,000 תושבים.

תקופת הברונזה המאוחרת (1150-1550 לפנה”ס) הייתה תקופה סוערת במזרח הקדום. ארץ כנען הייתה ממוקמת בין שתי המעצמות הגדולות של התקופה – החיתים (שישבו בתורכיה של היום) והמצרים. האחרונים חזרו לכנען, לראשונה מאז תקופת הברונזה הקדומה, ואף שלטו בה. הדבר קרה לאחר מסע מלחמה גדול של מלך מצריים תחותמס השלישי שעבר בלוד בדרכו לקרב כנגד ברית של ערי מדינה צפוניות (מגידו וחמת) שהתנגדו לו. ההופעה של לוד בתעודות המצריות בנות התקופה מראה שכבר אז הייתה העיר נקודה חשובה על “דרך הים”, אותה דרך מפורסמת שעברה במקביל לים התיכון והובילה ממצריים ועד לסוריה ולטורקיה.

מחקר שיזם מכון ישראלי לארכיאולוגיה מלמד כי היישוב בלוד שינה מעט את מיקומו בין ראשית תקופת הברונזה המאוחרת לאחריתה. יתכן שהשינוי במיקום היישוב היה בשל חורבן שפקד את העיר בשל האירועים הדרמטיים של אותם ימים

בתקופת הברזל (1200 – 586 לפנה”ס), המקבילה לימי בית ראשון, לוד הייתה עדיין יישוב קטן יחסית.

(Relief of the Temple of Thutmose III Smiting his Enemies (Karnak
Lod During the Intermediate Bronze Age
Lod during the Early Bronze Age
Lod During the Late Bronze Age
Lod During the Middle Bronze Age
IA Pottery from Yannai 2015
Egyotianized Bread Molds from Van Den Brink et al 2015
LBA pottery from Yannai 2015