תולדות העיר העתיקה של לוד

התקופות הפרהיסטוריות - - לוד העתיקה
3,500-6,000 לפנה"ס

האנשים הראשונים הגיעו ללוד לפני כ-8,000 שנה בתקופה הניאוליתית, בה זנחו בני האדם את אורח החיים הפרהיסטורי של ציידים-לקטים ("האדם הקדמון"), החלו לביית דגנים וקטניות, ועברו לעסוק בחקלאות (תקופה שמכונה גם "המהפכה החקלאית").

תקופות הברונזה והברזל - - לוד העתיקה
3,500 – 586 לפנה"ס

מחקר שיזם מכון ישראלי לארכיאולוגיה מלמד כי היישוב בלוד שינה מעט את מיקומו בין ראשית תקופת הברונזה המאוחרת לאחריתה. יתכן שהשינוי במיקום היישוב היה בשל חורבן שפקד את העיר בשל האירועים הדרמטיים של אותם ימים.

התקופה הפרסית והתקופה ההלניסטית - לוד העתיקה
37-586 לפנה"ס

החל מהתקופה הפרסית הפכה לוד למרכז חשוב לקהילה היהודית.

התקופה הרומית והתקופה הביזנטית - לוד העתיקה
37 לפנה"ס-640 לספירה

גולת הכותרת של הממצאים בני התקופה היא רצפת הפסיפס שנחשפה בוילה רומית מן המאה הרביעית לספירה, בשכונה הנקראת כיום נוה-ירק.

התקופה האיסלמית הקדומה והתקופה הצלבנית - לוד העתיקה
1260-638

במאה ה-7 כבשו המוסלמים את הארץ.

התקופה הממלוכית - לוד העתיקה
1517-1260

הממלוכים דחקו את הצלבנים מארץ ישראל במאה ה-13 והשתלטו על לוד.

התקופה העות'מנית - לוד העתיקה
1917-1517

בתקופה העות'מנית הפכה לוד לעיירה מרכזית באגן נחל האיילון ולמרכז חשוב לתעשיית שמן הזיתים ומוצריו.

המנדט הבריטי - לוד העתיקה
1948-1917

כשהבריטים כבשו את הארץ הם השכילו להבין (כקודמיהם הרומים) שלוד היא הצומת המרכזי והטבעי של ארץ ישראל. לפיכך החליטו להקים בעיר את תחנת הרכבת המרכזית, בין קהיר בדרום לדמשק בצפון. מצפון לעיר הקימו הבריטים את שדה התעופה הבינלאומי של הארץ אשר נקרא שדה לוד, עד למותו של ראש ממשלת ישראל, דוד בן-גוריון.

התקופה הפרסית והתקופה ההלניסטית - לוד העתיקה

37-586 לפנה"ס
החל מהתקופה הפרסית הפכה לוד למרכז חשוב לקהילה היהודית
[DISPLAY_ULTIMATE_SOCIAL_ICONS]

החל מהתקופה הפרסית הפכה לוד למרכז חשוב לקהילה היהודית. בתקופה ההלניסטית, המקבילה בחלקה לתקופה החשמונאית, המלך הסלווקי דמטריוס הראשון (שלט בין השנים 150-161 לפנה”ס) הציע להפריד את מחוז לוד מהשומרון ולהעבירו ליהודה. יש להניח שהצעה זו התבססה על רוב יהודי בקרב תושבי העיר. לוד נמסרה על ידי השליטים הסלווקים ליונתן הכהן הגדול והיא הפכה לבירת טופרכיה ביהודה. בתקופה זו  היישוב עבר לראשונה דרומה – לאזור בו נמצאים כיום כנסיית סנט ג’ורג’, מסגד אל עומרי וחאן אל חילו. בתקופה זו חשיבותה של העיר עולה ואוכלוסייתה מגיעה כנראה לכ-2,500 תושבים. ממצאים בעיר ובסביבתה מעלים את האפשרות שהאזור היה אזור כפרי מיושב בצפיפות יחסית ואוכלוסייתו הייתה יהודית בעיקרה.

Hellenistic Settlement
Persian Settlement