צ’טלהויוק (Çatalhöyük)

ד"ר אלון שביט
credit – Çatalhöyük Flickr
credit – Çatalhöyük Flickr

צ’טלהויוק – אתר מורשת עולמית, השוכן סמוך לעיר קוֹנְיָה אשר ברמת אנטוליה, בתורכיה, בגובה של כ-1,000 מטרים מעל פני הים. בתרגום השם התורכי לעברית, כינויו של האתר “תל המזלג”. אולי בשל המבנה שלו, אשר ערוצים החוצים אותו נראים כשיני מזלג. האתר היה מיושב משלהי האלף השמיני ועד לאלף השישי לפסה”נ.
בשנות ה-60 של המאה העשרים חפר באתר הארכיאולוג הבריטי ג’יימס מלארט (Mellaart). מלארט היה הראשון שזיהה את חשיבותו לאחר שסקר אותו. הוא ניחן ביכולת נדירה להבין נוף ארכיאולוגי ולגבש תכנית חפירה באתרים אשר תאפשר לו לחשוף ממצאים איכותיים. בשנת 1958 דיווח מלארט למכון הבריטי לארכיאולוגיה באנקרה על מידע שהגיע לידו אודות אוצר מאתר העתיקות דוראק, מערבית לעיר בורסה. על פי השמועה האוצר כלל חפצי זהב וכסף אשר היו נדירים ביופיים. לאחר שהעיתונות בבריטניה דיווחה על האוצר, טענו שלטונות תורכיה שמלארט היה צריך לדווח להם על האוצר. מלארט נימק את העובדה שלא דיווח לשלטונות בכך שהוא הכיר באקראי אישה צעירה ויפה, אנה פפסטראטי, מהעיר איזמיר, שהחזיקה באוצר. האישה הסכימה לארח אותו בביתה ואף אפשרה לו לצייר את פרטי האוצר, אך לא לצלמם. לטענתו היא השביעה אותו שלא לחשוף את העובדה שהאוצר בידיה. יתרה מכך, כגבר נשוי, הוא העדיף להימנע מלחשוף את העובדה ששהה במשך ימים בביתה של הגברת פפסטראטי. כשהחלו השלטונות לחקור את הפרשה התברר שאין עקבות לגברת פפסטראטי והכתובת בה שהה לכאורה מלארט בביתה, כלל לא קיימת. השלטונות הגיעו לידי מסקנה שהאוצר שהוצג למלארט נשדד מאתרים שונים ונועד להברחה אל מחוץ לתורכיה. לדעתם, הגברת פפסטראטי הייתה אשת פיתוי שנועדה לגרום לג’יימס מלארט לעסוק באוצר ולסייע בפרסומו ברחבי העולם. האוצר לא נמצא מעולם ואילו על מלארט נאסרה הכניסה לתורכיה.

מקדשון משוחזר מצ’טלהויוק במוזיאון לתרבויות אנטוליה הקדומות באנקרה, תורכיה.
Georges Jansoone (JoJan), via Wikimedia Commons

החפירות בצ’טלהויוק חודשו בשנת 1993 ובראש משלחת החפירות עמד אִיָאן הוֹדֶר (Hodder), באותם ימים מאוניברסיטת קיימברידג’ ולימים פרופ’ באוניברסיטת סטנפורד. הודר הוא אחד התיאורטיקנים החשובים בתחום הארכיאולוגיה והיה מהחוקרים המובילים שהתבססו על פרשנות בתר-תהליכית שהיא גישה חדשנית בארכיאולוגיה, המבקשת לפרש תרבות עתיקה בהתאם להקשר בו היא התפתחה ועל בסיס פרשנות ההקשר של הממצא הארכיאולוגי להבנת התרבות כמכלול. הארכיאולוגיה הבתר-תהליכית מביאה בחשבון שגם לחוקר בן זמננו יש נקודת מבט סובייקטיבית המשפיעה על פרשנותו ובניגוד לגישתם של בעלי האסכולה התהליכית, אין פרשנות יחידה, נכונה ואובייקטיבית להבנת תרבות קדומה. הוא כתב ספרים ומאמרים חשובים אשר מצוטטים על ידי חוקרים רבים בעולם.
האתר בצ’טלהויוק בנוי על פני שתי כיפות: מזרחית – הקדומה והגדולה יותר ומערבית – הקטנה והמאוחרת. בין הכיפות וסביבן יש אדמת סחף שהיוותה כר פורה לגידולים חקלאיים. החוקרים מעריכים שבאתר שכנו עד עשרת-אלפים תושבים, אף שעל פי שטחו המיושב של האתר סביר להניח שמנין תושביו לא עלה על כחמשת אלפים. היו שהבחינו בין שרידיו בשורה של תבחינים, המגדירים את היישוב כעיר לא רק בשל גודלה אלא גם בשל הארגון החברתי שלה . אם הייתה זו עיר, הרי שהיא בין הקדומות בעולם. אך מנגד, לא נמצאו באתר ממצאים המעידים על היררכיה חברתית המוכרים במחקר כתבחינים חשובים בהגדרת יישוב קדום כעיר.
חוקרי האתר תיארו את בתיו כמעין כוורת של יחידות מגורים צמודות, אשר ביניהן אין כמעט שטחים פנויים. הגישה לבתים הייתה באמצעות פתחים בגגות וסולמות. בהעדר רחובות וסמטאות, המעבר בין הבתים התבצע על גבי הגגות. מידות הבתים באתר לא היו אחידות. חלקם גדולים יחסית ולרוב מעוטרים בציורי קיר ובגולגולות בקר מכוּיירות (ראו איור לעיל). ייתכן שמבנים אלה שימשו מקדשים.

איור: חתך המציג מבנה טיפוסי בצ’טלהויוק. על ידי Kathlyn Killackey מתוך אתר המרשתת של החפירה
שחזור בתי היישוב על ידי John Swogger אתר המשלחת במרשתת

בתי המגורים במקום היו כנראה קטנים יותר. הם התאפיינו בשלושה מפלסים. מתחת לרצפות נהגו בני הבית לקבור את מתיהם. לצד השלדים נמצאו ממצאים רבים ומגוונים, בהם חותמות מחרס, מראות מאוֹבְּסִידְיָאן ופסלוני חרס. במקרים רבים, הם הסירו את ראש המת מהשלד, כיירו אותו והציבו אותו בבית, אולי לשם הנצחת אבות המשפחה. מפלס הקרקע שימש לחיי השגרה. בבתים רבים היו תנורים ששימשו לבישול, למרות שלא היו חלונות במבנה והעשן יצא מהפתחים שבגג. תנורים אלה שימשו מן הסתם גם לחימום הבתים בחורפים הקרים מאוד ברמת אנטוליה. הגג המאוורר שימש גם הוא לפעילות שגרה של בני הבית.
בין ממצאי האתר ידועים פסלונים המציגים אישה עירומה ושופעת, היושבת על כס, ולעיתים נראה שהיא מוצגת בהריון. הפסלונים מהטיפוס הזה הוחזקו בבתי התושבים. לדעת החוקרים, הפסלון מציג את אלת הפריון האחראית על פוריות המשפחה ולכן פסלים אלה היו נפוצים בגרסאות שונות בבתים רבים. בין ציורי הקיר הרבים באתר נמצא גם ציור המתאר את הר הגעש חסן דאע’י (Hasan Dağı), אשר מתנשא לגובה 3,268 מטרים, כמה עשרות ק”מ מזרחית לצ’טלהויוק. בציור ניכרים שתי פסגותיו של הר הגעש ואף מוצג בו תיאור מופשט של התפרצות געשית. למרגלות ההר ישנו תיאור של צורות רבועות הסמוכות זו לזו ולדעת החוקרים זהו תיאור של בתי צ’טלהויוק. בימי החורף הצלולים ברמת אנטוליה, ההר המכוסה בשלג ניבט ממרחקים אדירים והוא מותיר רושם רב על כל מי שחי במרחב או עובר בו. ציור הקיר של ההר הוא, ככל הנראה, תיאור הנוף הקדום ביותר המוכר לנו ברחבי העולם.

ציור הקיר של הר חסן.
המוזיאון לתרבויות אנטוליה באנקרה.
האלה האם – ממצא מקורי מהאתר ומעט שחזורי השלמה.
אתר המשלחת במרשתת.

משלחת החפירות בצ’טלהויוק מקיימת, החל משנת 2002, שורה של יוזמות שנעשו בקרב קהילות העיירה הסמוכה ובחמישה כפרים סמוכים. בראשית התהליך הקהילתי הם ראיינו תושבים, כדי להבין מה הציפיות שלהם מדיאלוג עם החוקרים וכיצד הם יכולים לתרום לדיאלוג מסוג זה. לאחר מכן החל המיזם להפיץ תכניות חינוכיות ובהן הסבר על האתר ועל ממצאיו. הופץ ניוזלטר ובו מידע שוטף, נפתח דוכן שסיפק מידע למקומיים ונעשו סיורים מודרכים באתר ובמעבדות משלחת החפירות. אחת לשנה נערך פסטיבל באתר אליו מוזמנים התושבים. אף שמשלחת החפירות הפכה מודל חיקוי למשלחות ברחבי העולם בכל הקשור בארכיאולוגיה קהילתית, מחקר שבוצע על ידי החוקרת אָפָּיְידִין מצביע על כך שהתכנית החינוכית שעוצבה על ידי צוות החפירה לא הותאמה לאוכלוסייה הכפרית השמרנית של האזור, היא מוגשת על ידי אנשי המשלחת – ארכיאולוגים שמרביתם ממוצע אירופאי ובמחקר בקרב המשתתפים בתכנית המורשת טענו רבים שהם כלל לא רואים באתר צ’טלהויוק כאתר מורשת ואחרים לא רואים את המורשת הזו כחלק ממורשתם.

לסיור וירטואלי באתר – לחצו כאן