ארכיאולוגיה קהילתית

הארכיאולוגיה הקהילתית בעולם התגבשה לראשונה בשלהי המאה ה-20. ביחס לזרם המרכזי בארכיאולוגיה, אשר פעיל כבר כ-150 שנה, מדובר בתחום צעיר אשר עדיין מחפש את זהותו.


עקרון היסוד של הארכיאולוגיה הקהילתית מבוסס על ההנחה שמחקר טוב יותר ינוהל אם פרשנות העבר תתבצע על בסיס קולות רבים ומגוונים, כל זאת מבלי לוותר על העקרונות המדעיים של הארכיאולוגיה. עד להופעתה של גישה זו, התנהל כל המחקר הארכיאולוגי של תרבויות העולם כמעט אך ורק על ידי חוקרים ממוצא אירופאי, אשר במקרים רבים ייצגו מדינות ששלטו בקולוניות הנחקרות ובמקרים אחרים ביצעו מחקרים בארצות ריבוניות, אבל גישתם הייתה קולוניאלית לכל דבר ועניין. מטרתה של הארכיאולוגיה הקהילתית להעצים קהילות על ידי תרומה בגיבוש הזהות . ראשיתה של הארכיאולוגיה הקהילתית בפרויקטים חלוציים שנוהלו בארה“ב. לדוגמה, פרויקט בארה“ב בשנות ה-70 של המאה ה-20, שבו בני השבט האינדיאני Makah הזמינו ארכיאולוג לחשוף איתם שרידי כפר שנקבר תחת מפולות בוץ. בסופו של הפרויקט הוקם מוזיאון שבו הוצגה המורשת של השבט כפי שנחשפה במחקר, שוחזר בית מסורתי והוכנו מייצגים ופרסומים רבים בשיתוף מלא עם בני השבט.  היחס למיזמים הללו אז היה כאל ניהול אוצרות תרבות ולא כהליך מדעי אקדמאי. היום ,זוכה הארכיאולוגיה הקהילתית למעמד אקדמאי במדינות רבות בעולם.

יש מודלים רבים ומגוונים לניהול הארכיאולוגיה הקהילתית. יש פרויקטים המנוהלים על ידי אנשי אקדמיה מארצות מפותחות באתרים ובקהילות מתפתחות. כמו הפרויקט ב Quseir-שבמצרים, שבו קבוצת חוקרים מאוסטרליה ניהלה מיזם קהילתי במצרים סביב מחקר של אתר מהתקופה הרומית. הפרויקט ב Kdei Banteay-בקמבודיה התנהל על ידי חוקרים מאוניברסיטת סופיה ביפן, במסגרתו בוצעו מיזמים חינוכיים בקהילה, הוקם מוזיאון עתיקות והייתה פעילות תרבותית-קהילתית בקרב אוכלוסיות מוחלשות. פעילות המורשת ביזמת הפרויקט סייעה להעצמת הקהילות הסמוכות לאתר, שהוא אתר מורשת עולמית ובו מקדשים עתיקים.

פרסומים שונים המתארים מיזמי ארכיאולוגיה קהילתית בעולם, מדגישים את אחד מההישגים החשובים של התחום ביצירת פישור, צמצום קיטוב ועויינות חברתית. מחקרים רבים אשר נערכו ברחבי העולם מצביעים על שימור המורשת ופיתוח אתרי המורשת כמנוף מרכזי לפיתוח תיירותי-כלכלי. כיום ברור לכול שאין לראות בעיסוק בארכיאולוגיה הקהילתית ביטוי לסקרנות אקדמאית בלבד, אלא זרז לתהליכים חברתיים וכלכליים בקהילות.

לארכיאולוגיה בישראל היה תמיד מעמד מיוחד בקרב האוכלוסייה. פעילויות ארכיאולוגיות בשנות החמישים כללו כדרך קבע גיוס של מאות ואלפי בני נוער להשתתפות בחפירות הארכיאולוגיות המרכזיות, בהן: חפירתו של ידין במצדה. מכון ישראלי לארכיאולוגיה מוביל בניהול מיזמי ארכיאולוגיה קהילתית.

מידע מקיף על הארכיאולוגיה הקהילתית ועל המיזם הארכיאולוגי-הקהילתי בלוד, בספרו של ד"ר אלון שביט, מנכ"ל מכון ישראל לארכיאולוגיה: השטן מהלך בעיר האלוהים המיזם הארכיאולוגי-הקהילתי בעיר לוד – סיכום זמני