מיזם לוד

לוד העתיקה הינה מהאתרים החשובים ביותר בתולדות ארץ-ישראל. אך פארה הרב של העיר בעבר אינו מעיד על מצבה הקשה בהווה. מכון ישראלי לארכיאולוגיה (ע”ר) יזם פרויקט קהילתי-ארכיאולוגי שמטרתו לשקם את העיר העתיקה של לוד ולפתחה כאתר תיירות מהשורה הראשונה. אנו מאמינים שהפיתוח התיירותי של העיר העתיקה בלוד יהווה מחולל מפנה אשר יחלץ את העיר ותושביה ממצוקתם ויוביל את העיר לעתיד טוב יותר בשנים הקרובות.

בעיר לוד ישנו מאגר בלתי נדלה של אוכלוסייה איכותית המייצגת ברב-גוניות יהודים וערבים, חילוניים ודתיים, ותיקים ועולים חדשים. פרויקט לוד העתיקה מנוהל כפרויקט המשלב את תושבי העיר בכול נדבכי העשייה. זהו פרויקט קהילתי יחיד במינו במדינת ישראל.

לספר “השטן מהלך בעיר האלוהים – המיזם הארכיאולוגי-קהילתי בעיר לוד – סיכום זמני” – מאת ד”ר אלון שביט

הישגים

מטבע ישן
ההכרה במורשת הרב-תרבותית של העיר לוד ויצירת שיח משתף סביב שיקום המורשת
בני העיר בחפירות
חשיפת המורשת של לוד בפני דור שלם של צעירים, בני העיר
מראה של שיקום העיר
ההבנה ששיקום העיר העתיקה יחולל מפנה בעתידה של העיר לוד
הבנת החשיבות בשימור המונומנטים ההיסטוריים בעיר ושיקום המרקם הקדום שלה
מודעות לחשיבותה של העיר העתיקה בלוד
שיקום ראשוני של המונומנטים החשובים בעיר ומניעת קריסתם תחת פגעי הטבע וואנדאליזם
מראה של ניקוי ותחזוק מסבנת אל-פאר
ניקוי ותחזוק מסבנת אל-פאר

תכניות קהילתיות וחינוכיות

לימודי ארכיאולוגיה בבתי ספר
לימודי ארכיאולוגיה בבתי ספר
אנשים בפרויקט אמץ אתר
פרויקט אמץ אתר
חפירות בחאן-אל-חילו
חפירות קהילתיות בחאן-אל-חילו
אנשים בשוק
שוק הלילה בלוד
יום מעשים טובים

תולדות העיר העתיקה

התקופות הפרהיסטוריות - - לוד העתיקה
3,500-6,000 לפנה"ס

האנשים הראשונים הגיעו ללוד לפני כ-8,000 שנה בתקופה הניאוליתית, בה זנחו בני האדם את אורח החיים הפרהיסטורי של ציידים-לקטים ("האדם הקדמון"), החלו לביית דגנים וקטניות, ועברו לעסוק בחקלאות (תקופה שמכונה גם "המהפכה החקלאית").

תקופות הברונזה והברזל - - לוד העתיקה
3,500 – 586 לפנה"ס

מחקר שיזם מכון ישראלי לארכיאולוגיה מלמד כי היישוב בלוד שינה מעט את מיקומו בין ראשית תקופת הברונזה המאוחרת לאחריתה. יתכן שהשינוי במיקום היישוב היה בשל חורבן שפקד את העיר בשל האירועים הדרמטיים של אותם ימים.

התקופה הפרסית והתקופה ההלניסטית - לוד העתיקה
37-586 לפנה"ס

החל מהתקופה הפרסית הפכה לוד למרכז חשוב לקהילה היהודית.

התקופה הרומית והתקופה הביזנטית - לוד העתיקה
37 לפנה"ס-640 לספירה

גולת הכותרת של הממצאים בני התקופה היא רצפת הפסיפס שנחשפה בוילה רומית מן המאה הרביעית לספירה, בשכונה הנקראת כיום נוה-ירק.

התקופה האיסלמית הקדומה והתקופה הצלבנית - לוד העתיקה
1260-638

במאה ה-7 כבשו המוסלמים את הארץ.

התקופה הממלוכית - לוד העתיקה
1517-1260

הממלוכים דחקו את הצלבנים מארץ ישראל במאה ה-13 והשתלטו על לוד.

התקופה העות'מנית - לוד העתיקה
1917-1517

בתקופה העות'מנית הפכה לוד לעיירה מרכזית באגן נחל האיילון ולמרכז חשוב לתעשיית שמן הזיתים ומוצריו.

המנדט הבריטי - לוד העתיקה
1948-1917

כשהבריטים כבשו את הארץ הם השכילו להבין (כקודמיהם הרומים) שלוד היא הצומת המרכזי והטבעי של ארץ ישראל. לפיכך החליטו להקים בעיר את תחנת הרכבת המרכזית, בין קהיר בדרום לדמשק בצפון. מצפון לעיר הקימו הבריטים את שדה התעופה הבינלאומי של הארץ אשר נקרא שדה לוד, עד למותו של ראש ממשלת ישראל, דוד בן-גוריון.

תכניות פיתוח

מפעל השמנים
מפעל השמנים של חסונה
מרכז פסיפס
מרכז פסיפס בחאן אל-חילו
מרכז צעירים ויזמות בבית הקשתות
מרכז צעירים ויזמות בבית הקשתות
מסבנת אל-פאר
סביל סוביח

תורמים ושותפים לפרוייקט

מועצה לשימור אתרי מורשת ישראל

משרד התרבות והספורט

LOD FOUNDATION

עיריית לוד

CHECK POINT

החברה הממשלתית לתיירות

איסטרוניקס

Microsoft

מכון למקרא ולעתיקות

ORIAN

europa.eu

the morning star foundation

קהילת סטודנטים בלוד

עתיד