אור חדש על קומראן

ז'אן מישל דה טראגון ואלי שילר

105.00 

במלאי

תיאור

תוכן העניינים / רשימת התמונות

חפירות דה וו בקומראן (1951-1956) (13); חידושי המחקר האחרונים (15); הברכות ומאגרי המים בקומראן (20); בית הקברות של קומראן (22); עין פשחה (25); דעות אחרות על קומראן (26); סיכום (28); ביקור בקומראן (29); ביבליוגרפיה (30)

1. קומראן בצילום אוויר. מבט ממערב.
2. קומראן בצילום אוויר. מבט מצפון.
3. מצוק החוואר ממערב לקומראן, שבה נמצאו המגילות החשובות. משמאל מערה 4, מימין מערה 5.
4. אתר קומראן ומשמאלו שדה הקבורה, מימין שלוחת החוואר עם מערות המגילות. בקדמת התמונה מרכז המבקרים, מגרש החניה, חדר האוכל והשירותים. בשולי התמונה ואדי קומראן, שמימיו הועברו לברכות באמת מים. צילום אוויר מצפון-מזרח לדרום-מערב.
5. מפל מים בנחל קומראן בעת שטפונות החורף.
6. קומראן וסביבתה, ואדי קומראן וים המלח ברקע. מבט מהמצוק המתנשא מעל קומראן.
7. האב דה וו ועוזרו מתבוננים ממערה 11 במצוק מדבר יהודה לעבר קומראן (הרחק מימין) ומחנה המשלחת.
8. חפירות במערה 11 מצפון-מערב לקומראן. משמאל דה וו.
9. החפירות בקומראן בשנות החמישים. מימין: המגדל החשמונאי. למטה מימין: מתקן לטחינת קמח. משמאל באמצע: כבשן לייצור כלי חרס.
10. חפירות בקומראן. במרכז המגדל החשמונאי. על הסולם האב דה וו מצלם את החפירות.
11. האב רולנד דה וו, החופר של קומראן בשנות החמישים, בעת מיון חרסים.
12. חגיגה בהשתתפות הפועלים הבדווים בסיום החפירה. בחפירה הועסקו עשרות בדווים מהאזור ndash; לפי רעיונו של דה וו ndash; שבכך קנה את ליבם, והתאפשר לו לרכוש מידם את קטעי המגילות שמצאו במערות.
13. מבנה המגדל החשמונאי מקורה בסככה שהותקנה לאחרונה.
14. בית הכנסת ואולם הכינוסים בקומראן. מהאולמות הגדולים שנחשפו באתר. קורה לאחרונה בסככה לנוחות המבקרים.
15. חדר מוקף ספסלים נמוכים. זוהה בעבר כבית מדרש, כיום מקובל לחשוב שהאבנים מסביב שימשו כדרגשים לכלים שבהם הובאו המנחות.
16. מקום שזוהה בעבר כחדר הסופרים (סקריפטוריום) בקומראן.
17. חפירות בקומראן בשנות החמישים; חדר המזווה.
18. פועלים בדווים מנקים את המדרגות היורדות לאחד המקוואות. למעלה – האב דה וו.
19. הירידה לאחד מבורות המים בצפון האתר.
20. הברכה המזרחית בקומראן.
21. שרידי כבשן לצריפת כלי חרס.
22. איור הממחיש את תהליך צריפת כלי החרס בכבשן.
23. זיהוי מוטעה של שרידי אגן שירותים, מלווה באיור המחשה. זוהה לאחרונה כחלק ממתקן תעשייתי כלשהו והוסר ממקומו. השירותים, לעומת זאת, מזוהים עתה בדרום-מערב האתר (מס’ 1א בתכנית).

24. המדרגות המוליכות לאחת המקוואות. השבר במדרגות יוחס בידי דה וו לרעידת האדמה ב-31 לפסה”נ, אך כיום משערים שהיא הייתה מאוחרת בהרבה. הדעה שהמדרגות הכפולות נועדו להפריד בין היורדים למקווה לפני הטבילה ואחריה, אינה מקובלת עוד.
25. כדים שבהם נמצאו מגילות.
26. כלים מימי בית שני מקומראן.
27. מגילת הנחושת שנמצאה במערה 3 ב-1952. הייתה שמורה במוזיאון רוקפלר והועברה ביחד עם 25 פריטים אחרים למוזיאון בעמאן.
28. סיר בישול שהיה בשימוש האיסיים בקומראן .
29. מערה 11 שבה נמצאה מגילת המקדש.
30. החומה בין קומראן לעין פשחה. החומה בגובה של כ-1 מ’ בממוצע תחמה לפי הצעת החוקרים הדומיניקנים את תחום השבת. הייתה בשימוש האיסיים בשבתות, בימי חג ומועד, ברדתם לעין פשחה.
31. תכנית החומה בין קומראן לעין פשחה. שימשה לפי הצעת הדומיניקנים לסימון ‘תחום השבת’. בין קומראן לעין פשחה השתרעו מטעי תמרים בשימוש האיסיים.
32. החפירות בקומראן בראשות רולנד דה וו (משמאל). נערכו בשנים 1956-1951 בשיתוף עם מחלקת העתיקות של ירדן, שבראשה עמד הבריטי לנקסטר הרדינג (מימין). (צולם בעת המשך החפירות בעין פשחה ב-1958).
33. חפירת הבניין המרכזי בעין פשחה, שהוקם בתקופה ההלניסטית והיה בשימוש האיסיים.
34. חפירות דה וו בעין פשחה ב-1958. העצמות שייכות לקברי בדווים שנמצאו במקום.
35-36. הבדווים משקים את צאנם בעין פשחה.