זכרונות זואולוג עברי

תיאור

ישראל אהרוני היה ראש וראשון לחוקרי עולם החי של ארץ-ישראל. בעיקר התמסר ללימוד ציפורים ובעלי חיים הנזכרים במקרא, ולצורך זה הרבה לסייר בארץ ובארצות השכנות.

אהרוני מילא תפקידים רבים: הוא היה חבר המשלחת המדעית לים המלח במחיצתו של בלנקהורן (1908), זואולוג ראשי של הצבא התורכי במלחה”ע ה-1, וזואולוג ממשלת המנדט. הוא ייסד את המוזיאון הזואולוגי הראשון בישוב העברי, שהועבר מאוחר יותר לרשות האוניברסיטה העברית, בה כיהן כפרופסור הראשון לזואולוגיה עד לפטירתו (1946).

אהרוני גילה מינים חדשים למדע ושלח מוצגים של בעלי חיים למוזיאונים נודעים באירופה, שתרמו רבות לחקר עולם החי של אזורנו. כן התמסר לחקר השפה העברית ושקד על מינוח מושגים בזואולוגיה, בהסתייעו בבקיאותו במקורות היהודיים ובכתבי הקודש.

ספרו האוטוביוגרפי, הכתוב בחן ובהומור, רואה אור במלאת קרוב ל-120 שנה להולדתו (1882).