לפני שהעולם נברא היו מים – ים קדמון, חסר גבולות ואינסופי, המכונה במצרית נון. במסה הראשונית הזאת של מים חשוכים ודחוסים עדיין לא הייתה הפרדה בין דבר לדבר. המצרים הקדמונים לא השאירו לנו תיאור סדור של בריאת העולם. מתוך מגוון מקורות אנחנו מחלצים תמונות, רמזים ודימויים, המתייחסים לרגעים שונים בתהליך הבריאה. עבור המצרים הקדמונים בריאת העולם לא נשארה בגדר עיסוק תיאורטי בלבד, והיא הוסיפה להיות חשובה ורלוונטית בחייהם כמו גם במותם. הם רואים אותה לנגד עיניהם בכל שנה כשמי הנילוס נסוגים אחרי עונת ההצפה ומגלים את ראשי הגבעות, ובכל שחר כשאל השמש מאיר ומעיר את העולם ששקע בחשכת הלילה, וכמו בורא אותו מחדש.