ציד האריות המלכותי היה מסורת עתיקה מאוד באשור וברחבי מסופוטמיה. התיאור הקדום ביותר של שליט שצד אריות נמצא על מצבת בזלת מגולפת שמתוארכת למעלה מ־3000 שנה לפסה”נ. מוצגות בתבליט שתי דמויות מזוקנות עונדות דיאדם (סוג של כתר) שניתן לזהותן כ’מלכים-כוהנים’. האחד הורג אריה בחנית והשני יורה על אריה בחץ וקשת. באשור, ציד האריות היה סמל חשוב למלכות והחותם המלכותי האשורי הראה מלך הורג אריה.
ציד אריות מלכותי תואר על תבליטי הברונזה שקישטו שערים מונומנטליים, על אובליסקים מאבן שתיעדו את הישגי המלך ועל תבליטי אורְתוֹסְטָטִים שקישטו את החדרים הפנימיים של ארמונות אשור.
כמה מהתיאורים המרהיבים ביותר של הציד נמצאו בארמונו של אשורנצירפל השני (883–859 לפסה”נ) בעיר נִמְרוּד (בצפון עיראק של היום). הם מראים את המלך צד אריות ושוורי בר כשהוא רכוב על מרכבתו, ולאחר מכן מתוארת סצנה פולחנית בה המלך מוזג מנחת יין על החיות המתות. יותר מ־200 שנה מאוחר יותר, המלך אשורבניפל החיה מחדש את ציד האריות המלכותי וקישט את הארמון הצפוני שלו בעיר נינווה (אף היא בצפון עיראק של היום) בתבליטים מרהיבים המראים את כושרו כצייד אמיץ. תבליטים אלה אותרו בחדר C בארמון והם מוצגים כיום במוזיאון הבריטי.
אשורבניפל הציג את עצמו בפני העולם כמלך גיבור, בטענה שהאלים העניקו לו כוח וגבריות יוצאי דופן. במסגרת הכשרתו הצבאית לימדו את נסיך הכתר הצעיר לנהוג במרכבה, לרכוב על סוסים ולפתח מיומנות בירי בחץ וקשת. אולם בניגוד לשליטים אשוריים קדומים יותר, אשורבניפל רק לעתים רחוקות, אם בכלל, הוביל את חייליו למסע צבאי.
במקום זאת התפאר אשורבניפל בכישוריו כלוחם בסדרת תבליטים מגולפים על קירות הארמון הצפוני שלו, המציגים את המלך צד אריות. אשורבניפל מוצג כגיבור ההורג אריות אכזריים תוך שהוא רכוב על סוסו, נע ברגל או על גבי מרכבה, תוך שימוש במגוון כלי נשק. בכך הראה לאלים ולנתיניו שהוא לוחם גיבור.
טקסטים אשוריים מתעדים כיצד משפחות של אריות חסמו את הדרכים, הטרידו רועי צאן ותקפו את עדריהם. המלך ראה בחיסול חיות בר מסוכנות חלק מתפקידיו. אשורבניפל יצא אל המישורים במרכבתו המלכותית כדי להתעמת עם זן הררי מטיל אימה של אריות אך הוא הוקף על ידם והותקף. כשהוא ממלא את תפקידו כצייד הגיבור, אשורבניפל מתגאה כיצד הרג כל אריה עם חץ בודד כדי להחזיר את השקט למישורים.
בערבה, מקום נפוץ, תקפו אותי אריות משתוללים, זן הרים אכזרי, והקיפו את המרכבה, הרכב המלכותי שלי. בפקודת האל אשור והאלה אישתר, האלים הגדולים… פיזרתי את להקת האריות האלה.
כמגן האלוהי הממונה על אשור, הייתה זו חובתו של המלך לשמור על הסדר בעולם על ידי ניצחון על כוחות הכאוס, שכללו אויבים זרים וחיות בר מסוכנות כמו האריות. האשורים ראו את עולמם כארץ מתורבתת, שתחומה בערי אשור, אשר הייתה מוקפת בארצות עויינות וחסרות מרות. בכל מקום בו שלט המלך היה שלום ושגשוג, בעוד שארצות זרות חוו כאוס. ציד האריות בידי אשורבניפל שיקף את שליטת המלך על השממה. תוך שימוש רב בסמליות פולחנית ובדרמה הרואית, ציד האריות המלכותי היה אמצעי יעיל במיוחד לפרסום יכולתו של המלך, כרועה המגן על עדרו, עמו.
למרות שאשורבניפל ייצג את עצמו צד חיות בטבע, סצנות הציד שעטרו את ארמונו התרחשו בפארק בתחומה של העיר. אלה היו מופעים ציבוריים, אותם ניתן להשוות למשחקי הגלדיאטורים באמפיתאטרון הרומי. סצנה מתוך אחד התבליטים מראה ילד קטן משחרר אריה מהכלוב שלו, לאחר שהאריה נלכד בטבע והובל בכלובו למופעי הציד. הילד מוגן מפני האריה על ידי כלוב קטן יותר.
בתבליט אחר מתוארים שומרים מצוידים בכלבי ציד, בגבם שורת שומרים הנושאים חניתות ומגנים, מאחוריהם שורת קשתים, ויחדיו הם תוחמים את זירת הציד.
ייתכן שהאריות עצמם היו מאולפים. האשורים החזיקו אריות יחד עם בעלי חיים אחרים כמו צבאים ואיילים בפארקי המשחק ובגני השעשועים שלהם. בתבליט מארמון אשורבניפל מתוארים לביאה ואריה עם רעמה מפוארת נינוחים על רקע גן אידילי, ובסצנה אחרת מתואר אריה מאולף צועד לצד מוזיקאים.
מיותר לציין שאשורבניפל הוצג בתבליטים כמנצח האמיץ ללא קשר להתרחשויות שאירעו במשחקי הציד. באחד התבליטים מוצג פרש אשורי על מרכבה, מוגן בידי לוחמים עם רומחים ומסיח את דעתו של אריה. אשורבניפל מוצג בתחתית התבליט, מתקרב משמאל ותופס את האריה בזנבו ומתכונן להכות אותו מעל ראשו בעזרת מקבת. כתובת על התבליט מתארת:
אני, אשורבניפל, מלך העולם, מלך אשור, תוך כדי הספורט הנסיכותי שלי, תפסתי בזנבו אריה שנולד בערבות, ובפקודת האלים… ניפצתי את גולגולתו עם המקבת שבידי.
קטע מתבליט גדול יותר מציג את שיאו של ציד האריות המלכותי. האריה נפצע אנושות מחץ, שחודר את גופו ממש מעל הכתף. הוא מתכווץ ומותח כל שריר בניסיון להישאר זקוף כשדם זורם מפיו. למרות שסבל האריות נורא למראה, האמן לכד בצורה מושלמת את החיה זמן קצר לפני מותה ואנו רואים יצירה אמנותית נטורליסטית נדירה מאוד באמנות האשורית. סביר להניח שהאמן תיאר את ייסוריו של האריה לא מתוך אמפטיה אליו, אלא כדי לסמל את ניצחון המלך על הכוחות המסוכנים שהאריה ייצג.
משמאל לשורת השומרים אשר תחמה את זירת משחקי הציד ישנו תיאור מאוד מיוחד של מתחם בצורת חצי עיגול ובתוכו אנשים רבים בין עצים. בראש מחצית העיגול יש תיאור של מבנה במרכזו קשת ועליה תיאור סמלי של סצנת ציד אריות בידי מלך רכוב על כרכרתו. לדעת החוקרים מדובר בגבעה מיוערת הצמודה לזירת משחקי הציד. ישנם המסבירים את נוכחות האנשים בסצנה כאנשים הנמלטים מאיימת האריות שברחו מהזירה. לדעת אחרים, התיאור מתייחס לגבעה אליה היו מטפסים אנשים בכדי לצפות במשחקי הציד. לא ברור אם בראש הגבעה היה מבנה או שהתיאור מתייחס למצבה. אך מאוד סביר להניח שהתיאור הסמלי של הציד היה שכיח במבני ציבור באשור ולכן הוא מופיע גם כאן.
כוחו של המלך להביס את אויבי הציוויליזציה היה חלק מהזכות האלוהית שלו ולציד הייתה משמעות דתית עמוקה. בשם האלים טיהר המלך את הארץ מכוחות מסוכנים מחוללי אימה. בתבליט ניתן לראות את אשורבניפל מוזג מנחת יין לאלה הלוחמת אישתר זאת כהוקרה על האריות שהוא הרג. בכתובת נכתב:
אני, אשורבניפל, מלך העולם, מלך אשור, שהאל אשור והאלה אישתר העניקו לו כוח יוצא מן הכלל, הנחתי את קשתה העזה של האלה אישתר – גברת הקרב – על האריות שהרגתי. העליתי מנחה עליהם ויצקתי עליהם יין.
