אימפריות נופלות – בין מצרים, רומא והאצטקים: כיצד עלו וכיצד קרסו האימפריות הגדולות?

מהם הגורמים לעלייתה של אימפריה חדשה על דפי ההיסטוריה? כיצד אימפריות מתרחבות וצוברות כוח? ומהן הסיבות הגלויות והנסתרות לנפילתה של אימפריה? על שאלות אלו ועוד ננסה לענות בקורס “אימפריות נופלות”. בכל אחת מארבע ההרצאות נתמקד באימפריה גדולה מהעבר – מאזור גיאוגרפי שונה ומתקופה היסטורית אחרת. נבדוק האם קיים דמיון או שוני בסיבות שהובילו לעלייתן או לנפילתן של האימפריות.

ההרצאות בקורס:

זריחתה ושקיעתה של האימפריה המצרית – אורי מאירי, אוצרת במוזיאון ארצות המקרא
תקופת הממלכה החדשה (1550–1069 לפסה”נ) הייתה תקופה של שגשוג והתרחבות בה הפכה מצרים למעצמה אזורית שבשיאה השתרעה מהאשד הרביעי של הנילוס בדרום ועד צפון החוף הסורי. בתקופה זו, שיש הרואים בה את תקופת הזוהר המשמעותית ביותר בתולדות מצרים הפרעונית, הגיעה הממלכה לשיא עושרה, כוחה הצבאי ויוקרתה הבינלאומית. ואולם, בשלהי תקופת הממלכה החדשה פקד את האזור משבר גדול וכמו ממלכות אחרות נאלצה מצרים להתמודד עם קשיים כלכליים ואיומים צבאיים. מלכי מצרים איבדו את כוחם ושליטתם על הארצות השכנות, היציבות הפוליטית התערערה ומצרים שקעה לתקופת הביניים השלישית. בהרצאה נשרטט את הקווים העיקריים בתהליך הפיכתה של מצרים למעצמה ונעמוד על הגורמים והנסיבות שהביאו לנפילתה.

רעידת האדמה ששינתה את ההיסטוריה של האימפריה הרומית במזרח – ד”ר מיכאל אייזנברג, מרצה בחוג לארכיאולוגיה אוניברסיטת חיפה. מנהל המשלחת הארכיאולוגית בסוסיתא
במאה הרביעית לספירה התרחשו שינויים מהותיים במזרח האימפריה הרומית. בעקבות רעש האדמה שהתרחש באזור ישראל ובסוריה, בשנת 363, נעלמו המוסדות הרומיים המרכזיים מנוף הערים. לאחר מאות שנים בהן שגשגו הערים הרומיות במזרח, החלה תקופה של דעיכה משמעותית. רק כעבור כמאה שנים עוטר הנוף העירוני במבני ציבור חדשים – כנסיות, אך באלו לא היה משום תחליף מלא למוסדות ולמבנים המונומנטליים מהתקופה הרומית. בהרצאה נבחן את השפעתה של רעידת האדמה בשנת 363 כזרז בתהפוכות האדירות שחלו במרחב עם היחלשות האימפריום הרומי ועליית הנצרות בראשית התקופה הביזנטית, כעדות מהעיר סוסיתא והתגליות החדשות בה מפרק זמן זה.

הצטרפו לסיור בסוסיתא עם ד”ר מיכאל אייזנברג בתאריך 8.11 – לינק להרשמה ולמידע נוסף

מסע בעקבות האימפריה האצטקית האבודה – איבון פלייטמן, אוצרת אמנות יבשת אמריקה במוזיאון ישראל
האימפריה האצטקית הייתה אחת מהתרבויות החזקות ומרשימות ביותר שהתקיימו אי פעם במרכז אמריקה. האירופאים הראשונים שהגיעו לבירת האצטקים טנוצ’טיטלאן לא יכלו להתעלם מהמקדשים דמויי הפירמידה העצומים שהתנשאו אל על ומגודלה של העיר שהכילה מאות אלפי תושבים. בהרצאה נשמע על הישגיה הגדולים של התרבות האצטקית האבודה ועל הנסיבות הטרגיות שהובילו לנפילתה ולכיבושה על ידי הכוחות הספרדיים. שרידיה המרשימים של טנוצ’טיטלאן קבורים היום מתחת לשכונותיה המודרניות של העיר מקסיקו סיטי. כיום אנו יכולים רק לדמיין את גדולתה ואת חוזקה של התרבות האצטקית האבודה שממנה לא נותרו שרידים ארכיטקטוניים מרשימים כמו מאצ’ו פיצ’ו המפורסמת של תרבות האינקה או הפירמידות המפורסמות במקסיקו של תרבות המאיה.

מה גרם לנפילתם של הארמונות המיקנים? – פרופ’ אסף יסעור לנדאו, ראש המכון ללימודי ים והחוג לציוויליזציות ימיות באוניברסיטת חיפה
במהלך תקופת הברונזה שגשגה ביוון התרבות המיקנית. חומותיה החזקות של העיר מיקנה, שרידי ארמונות הפאר ומסכות הזהב שהתגלו בקברי המלכים המיקנים מהווים רמז לעוצמתה ולתפארתה של תרבות עתיקה זו. חוקרים רבים עסקו בשאלה מה הביא לסיומה של תרבות הארמונות המיקנית? כיצד נעלמו הביצורים, הארמונות והכתב המיקני בתהליך מהיר של 15 שנה בלבד? במהלך ההרצאה נשמע על גדולתה של התרבות המיקנית ועל הסיבות השונות שהוצעו במחקר לנפילתה המסתורית. האם הסיבה הייתה משבר אקלימי? פלישות חיצוניות? או אולי שילוב בין השניים?