פרופ' אברהם אופיר שמש
ראש המחלקה למורשת ישראל באוניברסיטת אריאל. מתמחה בתרבות חומרית קדומה ובהיסטוריה של הטבע והרפואה בראי המקורות היהודיים. במהלך השנים לימד בכמה מוסדות אקדמיים בישראל. במחלקה לגיאוגרפיה וסביבה באוניברסיטת בר-אילן, במכללה האקדמית לחינוך תלפיות במסלול מדעים, בחוג ללימודי ארץ ישראל במכללה האקדמית לחינוך יעקב הרצוג באלון שבות ובמכללה האקדמית לחינוך גבעת וושינגטון. פרופ’ שמש הוא חבר במערכת של כתב העת ‘מורשת ישראל’ היוצא לאור באוניברסיטת אריאל וכן בכתב העת הבינלאומי European Journal of Science and Theology.
מחקריו של פרופ’ שמש מתמקדים בתחומים המדעיים הבאים: תולדות המזון והתזונה, צמחים ובעלי חיים במקורות ההיסטוריים, רפואה ורוקחות במקורות היהודיים, אתנובוטניקה, אתנוזואולוגיה, אקולוגיה וסביבה במורשת ישראל, תרבות חומרית וריאליה קדומה וספרות רבנית. גישתו המחקרית היא רב-תחומית המשלבת בין תחומי ידע ושיטות מחקר מגוונות, בעיקר ספרות יהודית וכללית, היסטוריה ומדעי החיים (בוטניקה וזואולוגיה). במסגרת עבודתו הוא משלב טקסטים מסוגות ספרותיות מגוונות, למשל, ספרות הלכה ומנהג, שאלות ותשובות, סידורי תפילה, כרוניקות היסטוריות, פולקלור, טבע, גיאוגרפיה ויומני מסע.
במהלך השנים פרסם מאמרים ומחקרים מדעיים רבים. ספר שיצא לאור בהוצאת אוניברסיטת אריאל בשנת 2014 בחן את השפעתם של מאורעות היסטוריים על המזון והתזונה בעולם הכללי ועל מטבחי היהודים ובמיוחד על דיוני ההלכה של הפוסקים. ההשפעות שנבדקו הן גילויה של אמריקה וחדירתם של גידולים חקלאיים חדשים לרחבי העולם הישן, גירוש ספרד ומעברם של יהודים לאזורים בעלי אופי פיטוגיאוגרפי ותזונתי שונה, וכן התמורות שהסתמנו בתחום המזון בעקבות המודרנה החקלאית והטכנולוגית.
תוצאותיו של מחקר שעסק ברפואה וברוקחות בראי כתבים של רופאים יהודים ורבנים בימי הביניים והעת החדשה התפרסמו בספר רחב-היקף שיצא לאור בהוצאת הספרים של אוניברסיטת בר אילן (2013). בספר נסקרו כ- 400 חומרי מרפא (Materia Medica) מעולם הצומח, החי, מינרלים ומחצבים.
מחקר זואולוגי-היסטורי עסק בבעלי חיים וצמחים בחייהם ובעולמם תרבותי של הקדמונים. כמה מאמרים שפרסם בתחום זה עסקו בזיהוי צמחים, תיאורם, תכונותיהם, שימושיהם ואמונות שיוחסו להם בספרות המקראית ובמקורות חכמים. מחקרים שדנו בחיבורים ימיביניימיים הצביעו על השפעתם של הספרות הזואולוגית האירופאית (בסטיאריות) והמקורות הערביים (כתאב אלחיואן) בימי הביניים על הפרשנות היהודית, וכן על המגמה של מפרשים בימי הביניים לזהות אלמנטים חומריים ותרבותיים בני זמנם עם תופעות הנזכרות במקרא. ספרו שיצא לאור בשנת 2017 עסק בריחות, בשמים וקטורת במסורת ובתרבות היהודית.
בתחום ההיסטורי-אקולוגי עסק פרופ’ שמש ביחסם של המקורות היהודיים לבעלי חיים, לצומח ולסביבה. שני נושאים מרכזיים בתחום הם הטיפול באשפה בתקופת המשנה והתלמוד וכן המסורות התלמודיות על הרס הצמחייה בסביבות ירושלים במהלך המערכה על כיבוש העיר בידי הרומאים בזמן המרד הגדול (66-70 לספירה). בתחום של ריאליה קדומה הוא חקר, בין היתר, משאבי טבע ששימשו להכנת סבונים, דטרגנטים וחומרי ניקוי, השימוש בעור אדם להכנת חפצים ולמטרות מאגיות, חומרים וצמחים ששימשו להכנת עטרות חתנים וכלות במקורות יוונים-רומיים ובספרות חכמים, וכן ציד באמצעות עופות דורסים (בזיאריות) בצרפת בראי פרשנות המקרא בימי הביניים.