ב־7 עד ה־14 בנובמבר 2025 קיימנו סמינר לימודי בדרום יוון ובחצי האי פלופונסוס בהדרכת ד”ר רחל גוטסמן – מומחית ליוון העתיקה. ביקרנו באתרי העתיקות החשובים ביותר של האזור וביניהם: דלפי, מיקנה, אולימפיה, אפידאורוס ואחרים ולמדנו על הקשר בין גיאוגרפיה, ארכיאולוגיה, היסטוריה ומיתולוגיה.
חצי האי פלפונסוס נקרא על שם פלופס – נסיך מיתולוגי מאסיה הקטנה אשר התחתן עם היפודמיה נסיכת אליס, לאחר שזכה בה בתחרות מרוץ מרכבות. חצי האי פלפונסוס מחובר ליוון היבשתית ברצועה צרה המכונה ‘איסתמוס של קורינתוס’ ואורכה כ־6 ק”מ בלבד. בשנת 1893 נחנכה תעלת קורינתוס שחצתה את רצועה זו, וחיברה את הים האגאי במזרח לים היוני במערב. לאחר הנחיתה באתונה חצינו את תעלת קורינתוס והגענו לעיר העתיקה קורניתוס, מהחשובות והעשירות בערי יוון העתיקה. לאחר סיור מעמיק המשכנו לעיר הנמל נפפליון.
בתחילת הסמינר ביקרנו במיקנה – עירו של המלך המיתולוגי אגממנון אשר הנהיג את הצבא היווני במלחמת טרויה. במאה ה־19 נחפר האתר על ידי הארכיאולוג המפורסם היינריך שלימן אשר חפר גם בטרויה. חומות העיר נבנו מאבנים עצומות ולכן הן מכונות ‘קיקלופיות’ – כאילו נבנו על ידי ענקים בעלי עין אחת. עברנו את החומות מבעד לשער האריות המפורסם של מיקנה ועלינו אל ארמון המלך, המגארון, אשר ממוקם בראש העיר. מיקנה חרבה סביב 1,200 לפני הספירה, בסוף תקופת הברונזה, כחלק מתהליך קריסתה של התרבות המיקנית ביוון. שאלנו את עצמנו האם קיים קשר בין התרבות המיקנית המוכרת לנו מהארכיאולוגיה ובין תיאורי האיליאדה והאודיסיאה שהועלו על הכתב בידי הומרוס במאה ה־8 לפני הספירה.
בנוסף ביקרנו באפידאורוס – אתר המרפא של אל הרפואה אסקלפיוס. ראינו את המקדשים שהוקדשו לאל ולמדנו על מנהגי העלייה לרגל שהיו נהוגים באתר הפולחן, כגון שינה טקסית שבמהלכה רופאו עולי הרגל באמצעות חלומותיהם. ביקרנו בתיאטרון אפידאורוס הנחשב לאחד מהתיאטראות ההלניסטיים הגדולים והשמורים בעולם ולמדנו על הקשר בין תיאטרון לרפואה.
התרגשנו במיוחד לבקר בספרטה – עיר הלוחמים האגדית והאויבת ההיסטורית המושבעת של אתונה. ראינו את פסלו של המנהיג לאונידס אשר הוביל את 300 הספרטנים לקרב תרמופילאיי המפורסם כנגד הפרסים בשנת 480 לפני הספירה. מורשתה של ספרטה נשמרה בזכות הכתבים ההיסטוריים המפארים את גיבוריה ואת מערכת השלטון המורכבת שבאמצעותה היא נוהלה. ראינו את השרידים הארכיאולוגיים המעטים ששרדו מהעיר, והבנו שללא הכתבים ההיסטוריים – היו מתקשים החוקרים לשחזר את גדולתה של ספרטה על סמך העדויות הארכיאולוגיות בלבד.
אחד משיאי הביקור היה באולימפיה – עירו של האל זאוס, ראש הפנתיאון היווני. ראינו את שרידי מקדש זאוס בו ניצב פסל האל אשר נעשה על ידי האמן המפורסם פידיאס והיה אחד משבעת פלאי העולם העתיק. , פידיאס עיצב גם את פסל אתנה באקרופוליס באתונה. בנוסף, ראינו את האצטדיון העצום והמתקנים הנוספים אשר שימשו את משתתפי תחרויות האולימפיאדה בהן השתתפו נציגים מכל יוון (“תחרויות פאן-הלניות”) אחת לשמונה שנים.
עזבנו את חצי האי פלפונס בנסיעה על גשר רִיוֹ-אַנְטֶרִיוֹ. הגשר חוצה את מפרץ קורינתוס ומחבר בין פטרס, העיר הגדולה בפלפונס, ובין אנטריו שביוון היבשתית. אורך הגשר כ־2.8 ק”מ והוא נחשב לאחד מהגשרים הארוכים בעולם.
את הסמינר חתמנו בביקור בדלפי – משכנו של האל אפולו בו שכנה נביאת האורקל אשר נחשבה לאמינה ביותר בכל יוון. האורקל הייתה כוהנת של האל אפולו, אל השמש, המוזיקה והנבואה והיא התפרסמה במיוחד אודות לתשובות החידתיות אשר הייתה עונה למתייעצים בה. לדוגמא, מסופר שהאורקל אמרה לקוריסוס מלך לידיה “אם תעבור את נהר אליס, תחריב ממלכה גדולה”, אך הוא לא הבין נכון את הנבואה ובסופו של דבר החריב את הממלכה של עצמו. דלפי ממוקמת על ההר פרנסוס הקדוש לאפולו ונשקף ממנה נוף מרהיב של העמקים השוכנים למרגלותיה. ראינו את שרידי מקדש אפולו ואת דרך התהלוכות ששימשה את עולי הרגל שנשאו את מנחותיהם עבור האל. ביקרנו בתיאטרון דלפי המרשים אשר היה קטן מתיאטרון אפידאורוס, אך הביקור בו היה מרגש במיוחד בזכות הנוף המרשים עליו הוא צופה.
המשובים הרבים של חברי הקבוצה מעידים כי עיקר החוויה אותה הם עברו במהלך תשעת ימי הסמינר ביוון הייתה אודות לד”ר רחל גוטסמן, אשר תיבלה את ההדרכה של בתיאורים היסטוריים ומיתולוגיים מרתקים אשר הקימו לתחיה את אתרי העתיקות החרבים.
