כנס תגליות השנתי הוא הכנס הארכיאולוגי הגדול והפופולרי בישראל מזה שנים רבות. ביום שישי, ה־6 בפברואר 2026, התקיים הכנס במוזיאון תל אביב לאמנות, אליו נרשמו למעלה מ־450 איש.
כותרת הכנס – הארכיאולוגיה זוכרת את מה שההיסטוריה שכחה – נקבעה בהשראת הרצאתה של פרופ’ איילת גלבוע בכנס שעבר.
במהלך הכנס שמענו את מיטב החוקרים, שבחנו בעיניים ארכיאולוגיות את הסיפורים ההיסטוריים שכולנו מכירים.
נוסף על ההרצאות המרתקות, הוענקה במהלך הכנס תעודת הוקרה לד”ר נחום שגיב על תרומתו הרבה וארוכת השנים לקידום הארכיאולוגיה והנחלתה לציבור במסגרת תגליות.
הכנס נפתח בהרצאתה של ד”ר קטיה ציטרין, העבר שהסתתר במזבלה – מה גילינו על טבריה מאז 2009? במהלך ההרצאה שמענו כי בשטח ששימש כמזבלה עירונית וכמכון לטיהור שפכים התגלו ממצאים ארכיאולוגיים מרשימים שלא היו ידועים קודם לכן, ובהם תיאטרון ושער מונומנטלי מהתקופה הרומית, כנסייה גדולה מהתקופה הביזנטית ומסגד עצום המזכיר בתוכניתו את המסגד האומאי של דמשק.
לאחר מכן שמענו את הרצאתו של ד”ר גיא שטיבל, מצדה שנית לא תיפול? מיתוס מצדה בעיניים ארכיאולוגיות. ההרצאה עסקה בעיצוב הזיכרון הקולקטיבי של אירועי המרד הגדול שהתרחשו במצדה בשנת 73 לספירה, והתמקדה בתרומתם של השינויים שעברה החברה הישראלית מחד גיסא ושל הארכיאולוגיה מאידך גיסא לעיצוב התפיסה ההיסטורית של השאלה מה באמת קרה במצדה?
ד”ר שלומית וקסלר-בדולח הציגה את הרצאתה שכותרתה: הביצה והתרנגולת – מי קדם למי? מרד בר כוכבא או יסוד איליה קפיטולינה? תשובה ארכיאולוגית למחלוקת היסטורית. ההרצאה עסקה בשרידים הארכיאולוגיים של איליה קפיטולינה שנחשפו באזור רחבת הכותל ובמקומות נוספים ברחבי העיר. הממצאים הוכיחו כי העיר נוסדה על ידי הדריאנוס. וקסלר-בדולח הציעה כי לקראת הקמת העיר התקיים הרס שיטתי של מבנים ופילוס פני השטח בירושלים ובהר הבית – הרס שאולי עורר רגשות כעס ונקם שתרמו לפרוץ המרד.
פרופ’ עודד ליפשיץ הרצה על: הסיפור שלא סופר על ממלכת יהודה – מבט מרמת רחל. הוא התמקד במרכז השלטוני המפואר שהקימה האימפריה האשורית ברמת רחל, מדרום לירושלים. על אף שמרכז זה כלל ארמון מרשים וגני פאר, הוא לא הוזכר כלל על ידי סופרי ועורכי המקרא. פרופ’ ליפשיץ טען כי התעלמות זו נועדה להגן על עליונותה של ירושלים ולהסתיר את העובדה שבתקופה זו הייתה יהודה ממלכה ואסלית של האימפריה האשורית.
את הכנס חתם פרופ’ אסף יסעור-לנדאו בהרצאה האם ניתן לכתוב את הסיפור ההיסטורי של הפלשתים? בהרצאה נסקרו העדויות ההיסטוריות המעטות על אודות הפלשתים, ובהן הכתובות המצריות המציגות אותם כפולשים זרים. כמו כן הוצגו עדויות ארכיאולוגיות שונות שבעזרתן ניתן לבחון את השאלה האם אכן מדובר בפולשים זרים.
אנחנו מודים לקהל הרב שנכח בכנס, למרצים על הרצאותיהם המרתקות, צוות מוזיאון תל אביב לאמנות וכמובן לצוות תגליות ומכון ישראלי לארכיאולוגיה על הפקת כנס מוצלח נוסף.
