ביום שישי 31 בינואר 2025 התקיים כנס תגליות השנתי “ארכיאולוגיה ומקרא: מבט משנת 2025”.
לכנס נרשמו למעלה מ-500 משתתפים אשר מילאו את אולם רקאנטי במוזיאון תל אביב לאמנות. מדובר באחד מהכנסים הארכיאולוגים הגדולים ביותר שהיו בישראל בשנים האחרונות.
ד”ר אלון שביט, מנכ”ל המכון, ברך את משתתפי הכנס. בדבריו הוא הדגיש את תפקידה המרכזי של תגליות בהפצת הידע האקדמי הארכיאולוגי בקרב הציבור הרחב. שביט קרא לכל הקהילה הארכיאולוגית לשלב ידיים סביב אתגר זה על מנת שהקהילה תהיה ראויה לתמיכה ציבורית בעתות משבר. בכדי להדגיש את גישתו באשר לחיזוק הקשר עם הקהל הרחב, תיאר שביט את ההשקעה הרבה אותה מקדיש מכון ישראלי לארכיאולוגיה (ע”ר) בפיתוח הוצאת אריאל. הוצאת אריאל נוסדה לפני כחמישים שנה על ידי אלי שילר ז”ל והפכה לאבן פינה בפרסום הפופולרי הרב-תחומי של מורשת הארץ. לאחר מותו של שילר מכון ישראלי לארכיאולוגיה לקח על עצמו את האתגר להמשיך בהפעלת ההוצאה לאור ואף להרחיב את פעילותה. בכניסה לאולם הכנס נפתח דוכן ספרים של הוצאת אריאל ורבים מקרב משתתפי הכנס זכו לרכוש ספרים במחירי מבצע מיוחדים.
בכנס הרצו בכירי החוקרים אשר דנו בשאלות הנוגעות לעבר של כולנו. הנחה את הכנס שחר גופר, מנהל תגליות, מייסודו של מכון ישראלי לארכיאולוגיה. ההרצאות שובצו על פי הסדר הכרונולוגי. פתחה פרופ’ נילי ואזנה מהאוניברסיטה העברית אשר הרצאתה נגעה לראשית ישראל ונקראה “ילידים או עולים: סיפור המוצא של עם ישראל במקרא”. פרופ’ ואזנה עסקה בשאלה האם עם ישראל הגיע מחוץ לארץ ישראל כמסופר במסורת המרכזית במקרא, או שמע התהווה מילידי הארץ?
ההרצאה השנייה עסקה בראשית תקופת המלוכה, וניתנה על ידי פרופ’ עמיחי מזר מהאוניברסיטה העברית. כותרת ההרצאה הייתה “האם יש לממלכת דוד ושלמה מקום בספרי ההיסטוריה?”. פרופ’ מזר סקר את הביקורת שנשמעת במחקר בנוגע לתיאור המקראי של ממלכה מאוחדת גדולה בימי דוד ושלמה. אולם, מזר טען שעל אף הביקורת, בחינה של הממצאים הארכיאולוגים, מראה שקיימת אפשרות שיחידה מדינית גדולה שמרכזה בירושלים הייתה יכולה להתקיים בפרק זמן זה.
לאחר ההפסקה, הפננו את המבט צפונה אל ממלכת ישראל וקשריה עם ערי הנמל. שמענו את ההרצאה “ישראל והים” מפי פרופ’ איילת גלבוע מאוניברסיטת חיפה. פרופ’ גלבוע הסבירה כיצד הממצאים שנחשפו בחפירות הארכיאולוגיות בדור ובשקמונה מלמדים על האופן שבו השתלטה ממלכת ישראל על נכסים באזור החוף ועל האינטרסים בבסיס ההתפשטות מערבה לים.
מחוף הכרמל עלינו לירושלים, בירת ממלכת יהודה. שמענו את הרצאתו של פרופ’ יובל גדות מאוניברסיטת תל אביב אשר מנהל את החפירה הארכיאולוגית בחניון גבעתי בעיר דוד. הרצאתו של גדות נקראה “העבר הרב-ממדי של ירושלים: על החשיבות של שילוב מקורות כתובים ועדויות ארכיאולוגיות ביצירת תמונת עבר מורכבת”. גדות התמקד בימי שלטונו של מנשה, מלך יהודה, המוצג במקרא כמלך חוטא על אף שהממצאים הארכיאולוגים מימיו מלמדים על תקופת שגשוג ועל בניית מפעלי בנייה מרשימים בירושלים ובסביבתה.
את הכנס חתם פרופ’ ישראל פינקלשטיין מאוניברסיטת חיפה בהרצאתו “ארכיאולוגיה ומקרא – מבט עדכני”. פרופ’ פינקלשטיין פירט עשרה כללים עליהם חוקרים צריכים להקפיד כאשר הם עוסקים בשחזור ההיסטוריה לאור הטקסט המקראי, המקורות ההיסטוריים החיצוניים והממצא הארכיאולוגי.
אנו מבקשים להודות למרצים, לעובדי ולמתנדבי מכון ישראלי לארכיאולוגיה (ע”ר) ולקהל הרב אשר נכח בכנס.
