ב־24 באוקטובר 2025 התקיים כנס ‘מגידו: אם כל התילים’ לציון מאה שנה לחפירות תל מגידו בידי משלחת המכון המזרחני של אוניברסיטת שיקגו ושליש מאה למשלחת אוניברסיטת תל אביב. זהו אחד מהכנסים הארכיאולוגים הגדולים שהתקיימו בישראל בשנים האחרונות ונכחו בו כ־450 איש אשר מילאו את אולם אסיא במוזיאון תל אביב לאומנות.
תל מגידו הינו אתר מפתח בחקר תקופת המקרא בארץ-ישראל ובלבנט כולו. ב-1 בספטמבר 1925, לפני 100 שנה, התחילה לחפור במגידו המשלחת הארכיאולוגית מטעם המכון המזרחני באוניברסיטת שיקגו. בחפירה היו מעורבים בכירי הארכיאולוגים האמריקאים ותוצאותיה הניחו את יסודות הארכיאולוגיה המקראית.
בשנת 1991 החלה לפעול במגידו משלחת מטעם המכון לארכיאולוגיה באוניברסיטת תל אביב בניהולם של פרופ’ ישראל פינקלשטיין ופרופ’ דויד אוסישקין. פרסומיה הרבים של משלחת זו השפיעו על חקר תקופת המקרא בעולם הרחב. המשלחת הייתה חלוצית באימוץ שיטות מחקר מתקדמות אשר תרמו באופן חסר תקדים להבנת המורשת התרבותית וההיסטורית של מגידו בפרט ומרחבי ארץ ישראל והמזרח הקדום בכלל. דור שלם של חוקרים צעירים ומוכשרים, הנמצאים עתה בקדמת המחקר הארכיאולוגי, נמנו על משלחת זו.
הכנס אורגן על ידי ‘תגליות’ – מכון ישראלי לארכיאולוגיה (ע”ר), בשיתוף רשות הטבע והגנים, רשות העתיקות, משלחת מגידו והמכון לארכיאולוגיה של אוניברסיטת תל אביב. הכנס נפתח עם ברכותיהם של נשיא המדינה מר יצחק (בוג’י) הרצוג, מנכ”ל רשות הטבע והגנים הגב’ רעיה שורקי, מנכ”ל רשות העתיקות מר אלי אסקוזידו, ראש המכון לארכיאולוגיה של אוניברסיטת תל אביב פרופ’ יובל גדות, מנכ”ל מכון ישראלי לארכיאולוגיה ד”ר אלון שביט.
במהלך הכנס שמענו את הרצאתו המרתקת של פרופ’ ישראל פינקלשטיין, מנהל משלחת מגידו, בנושא ממלכת ישראל במגידו. בהרצאתו הציג פינקלשטיין את המונומנטים המרשימים שבנו מלכי ישראל בתל מגידו, בהם: הארמונות, שערי העיר, האורוות ומפעל המים. הוא הסביר כיצד חפירות המשלחת סייעו לתקן את תיארוך מבנים אלו, תרמו להבנת הטקסט המקראי ולשחזור ההיסטוריה הנשכחת של ממלכת ישראל.
בכנס הוצגו הרצאותיהם של חוקרים נוספים שלקחו חלק במשלחת מגידו וכיום הם חוקרים בכירים באוניברסיטאות השונות:
ד”ר ערן אריה מאוניברסיטת חיפה הציג את חפירות אוניברסיטת שיקגו ואת הווי החפירה. הוא הסביר כיצד הצליח מנהל המכון המזרחני, ברסטד, לשכנע את משפחת רוקפלר לממן את החפירות במגידו. ערן הציג את מנהלי החפירה, פישר וגאי, אשר גילו את התגליות החשובות בתל שתרומתן לחקר המקרא לא תסולא בפז.
ד”ר שירלי בן דור אבין מאוניברסיטת חיפה הרצתה על השפעתה של מצרים במגידו ועל הקשרים של מגידו עם מצרים במהלך תקופת הברונזה ובראשית תקופת הברזל. ההרצאה התמקדה במיוחד בכיבוש מגידו על ידי תחותמס השלישי אשר בעקבותיו הוכפפה כנען לשליטת האימפריה המצרית. ד”ר בן דור אבין הציגה את כתובת שושנק הראשון (שישק המקראי) המפורסמת שהתגלתה במגידו וטענה שלא מדובר באסטלה, כפי שנטען בעבר, אלא בחלק ממבנה מונומנטלי שנבנה על פי הוראת המלך שישק במגידו.
פרופ’ דפנה לנגוט מאוניברסיטת תל אביב הרצתה על מדעי הארכיאולוגיה במגידו, והציגה את שיטות המחקר המתקדמות ששולבו במהלך החפירות הארכיאולוגיות, בהן: פחמן 14, תיארוך OSL, דנ”א קדום, מיצוי שאריות אורגניות, ארכיאובוטניקה וארכיאוזואולוגיה. בנוסף, הסבירה לנגוט שאחד מההישגים החשובים ביותר של משלחת מגידו למחקר היה ביצוע של תיארוך פחמן 14 מדויק של כל שכבות הברונזה והברזל שהתגלו בתל – תיארוך המשמש את כל חוקרי המזרח הקדום בעולם.
ד”ר אסף קליימן מאוניברסיטת בן גוריון הרצה על מסורת אחרית הימים במגידו (“ארמגדון”), והסביר מדוע היא קשורה, לטענתו, לסיפור הוצאתו להורג של יאשיהו מלך יהודה במגידו על ידי פרעה נכו. ד”ר קליימן הציג את הממצאים שהתגלו לאחרונה במגידו ותוארכו בדיוק לתקופה הקצרה בה הצליחה מצרים להשתלט על ארץ ישראל בין ימי נסיגת האשורים לכיבוש הבבלי. ד”ר קליימן הציג ממצאים מהתל המעידים על כך שבאתר ישבו שכירי חרב יווניים ששירתו בצבא המצרי.
אנחנו מבקשים להודות לרבים וטובים שעסקו במלאכת ההכנה של הכנס. תודה לחברי ועדת ההיגוי- פרופ’ ישראל פינקלשטיין ורלי אבישר ממשלחת מגידו, פרופ’ יובל גדות ראש המכון לארכיאולוגיה באוניברסיטת תל אביב, ד”ר איילת דיין מרשות העתיקות, ליילה איברהים מנהלת גן לאומי מגידו וד”ר דרור בן יוסף מרשות הטבע והגנים, ד”ר אלון שביט ושחר גופר ממכון ישראלי לארכיאולוגיה (ע”ר). תודה למרצים שעמלו והכינו את ההרצאות שהוצגו בפנינו, ליושבות הראש ולצוות מוזיאון תל-אביב לאמנות, וכמובן לכל עובדי צוות מכון ישראלי לארכיאולוגיה ולמתנדבי תגליות על הפקת הכנס המוצלח.
משמאל לימין: בועז גרוס, ד”ר דבי סנדהאוס-ראם, פרופ’ דפנה לנגוט, אורית בורטניק, פרופ’ ישראל פינקלשטיין, ד”ר שירלי בן דור אבין, ד”ר ערן אריה, ד”ר אסף קליימן, שחר גופר
