מה נשתנה? מעברים בין תקופות ארכיאולוגיות
כיצד מחליטים ההיסטוריונים מתי מסתיימת תקופה היסטורית אחת ומתחילה תקופה חדשה? האם בגלל החלפת שלטון פוליטי? אירוע היסטורי גדול? המצאה טכנולוגית חדשה? תרבות חדשה? או אפילו בגלל אסון טבע? והאם להחלפת התקופות ההיסטוריות יש גם עדות ארכיאולוגית? נברר שאלה זו באמצעות ארבעה מקרי מבחן: "המהפכה החקלאית" והמעבר מחברות לקטים־ציידים לחברות חקלאיות; גיבוש ממלכת ישראל מן החברה השבטית, המעבר משושלת החשמונאים לבית הורדוס וכיבוש ארץ ישראל הביזנטית בידי המוסלמים.

רשימת ההרצאות:

02-12-2026 | "Talkin’ about a Revolution": הארכיאולוגיה של המהפכה החקלאית
פרופ' אבי גופר – החוג לארכיאולוגיה ותרבויות המזרח הקדום באוניברסיטת תל אביב
מהפכה היא טרנספורמציה – שינוי בכל תחומי החיים. שינוי שאף כרוך בשינוי תפיסות עולם. ההרצאה תעסוק במהפכה החקלאית במסגרתה הנוודים הלקטים-ציידים של סוף עידן הקרח היו לחקלאים יצרני מזון לפני כ־10,500 שנים (ראשית תקופת האנתרופוקן). בהרצאה נציג מהלכי שינוי שהתרחשו בקצבים שונים במהלך המהפכה החקלאית וננסה לראות כיצד כל זה משתקף בממצא הארכיאולוגי של המזרח הקרוב.

09-12-2026 | משבטים לממלכה: על ראשיתה של ממלכת ישראל
ד"ר עומר סרגי – החוג לארכיאולוגיה ותרבויות המזרח הקדום, אוניברסיטת תל-אביב
על פי הסיפור המקראי, ראשיתה של ממלכת ישראל במרד ירבעם בן נבט נגד רחבעם בן שלמה. אולם, האם אירוע היסטורי מסוג זה אכן יכול היה להיות הגורם למעבר מחברה שבטית לממלכה ריכוזית? בהרצאה זו נבחן את ראשיתה של ממלכת ישראל בעזרת עדויות חדשות מחפירות ארכיאולוגיות שנערכו בעמקי הצפון. ממצאים אלו שופכים אור חדש על תהליכי היווצרותה של הממלכה ועל מבניה החברתיים והפוליטיים. למרות שבמבט ראשון נדמה כי העדויות הארכיאולוגיות מספרות סיפור שונה אודות התהוותה של ממלכת ישראל, הרי שבמבט מעמיק נראה כי הן דווקא עולות בקנה אחד עם כמה מהזיכרונות הקדומים ביותר ששוקעו במקרא. בהרצאה זו נדון בתהליכי התהוותה של ישראל לאור הממצא הארכיאולוגי ובהשוואה לזיכרונות המקראיים.

16-12-2026 | בין החשמונאים להורדוס: המשכיות ותמורות בתרבות החומרית ביהודה
פרופ' בועז זיסו – המחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכיאולוגיה באוניברסיטת בר-אילן
ההרצאה תעסוק במעבר מיהודה החשמונאית לממלכת הורדוס – תחת שליטתה של האימפריה הרומית. נבחן כיצד השינויים הפוליטיים והחברתיים מרחיקי הלכת שהתרחשו ביהודה במאה הראשונה לפסה"נ באו לידי ביטוי בממצא הארכיאולוגי: בממצאי התרבות החומרית, בשרידי הארכיטקטורה, בדפוסי היישוב, בקבורה ובתרבות הצריכה. יידונו מגמות של המשכיות לצד חידושיו של הורדוס והשפעתם על עיצובה של יהודה הרומית הקדומה. 

23-12-2026 | מהצלב לסהר: המעבר משלטון ביזנטיון לשלטון האסלאם בראי המרחב הכפרי
ד"ר איתמר טקסל – ארכיאולוג רשות העתיקות
המעבר הגיאופוליטי הדרמטי משלטון ביזנטיון לשלטון האסלאם, שהתרחש באזורנו במחצית הראשונה של המאה השביעית לסה"נ, היה בעל השפעה עמוקה וארוכת טווח על אוכלוסיית הארץ. ראשית התקופה האסלאמית הקדומה התאפיינה מחד גיסא בהמשכיות ומאידך גיסא בשינויים ברבים מתחומי החיים, ושני היבטים אלה באים לידי ביטוי בממצא הארכיאולוגי העשיר מרחבי הארץ. הרצאה זו תסקור היבטים נבחרים של שינוי והמשכיות, כפי שהם משתקפים מאתרי היישוב הכפרי, בהם התגוררה מרבית אוכלוסיית הארץ.