קיצור תולדות האמונה: מראשית הפולחן האנושי ועד לגיבוש הדתות
אנתרופולוגים חלוקים בדעתם כיצד החלו הדת והאמונה בקרב בני האדם. חלקם טוענים שהיא נולדה מתוך ניסיון להסביר את כוחות הטבע, אחרים מסבירים שהיא התפתחה כמנגנון להתמודד עם פחד או ככלי שנועד לחבר בין קבוצות. במהלך הקורס ננסה לבחון טענות אלו. נעקוב אחר השמאניזם הפרהיסטורי ונשווה אותו לשמאניזם של שבטי האמזונס בני ימינו; נכיר את מערכת היחסים בין בני האדם, המלך והאלים כפי שהם מוצגים ב'עלילות גילגמש'; נבין את מקורות המונותאיזם כפי שהם באים לידי ביטוי במאבקם של נביאי המקרא בפולחן האלילי; לסיום נבחן את תופעת המעבר מבית מקדש המבוסס על פולחן הקורבנות לבתי תפילה קהילתיים, כפי שהיא באה לידי ביטוי באדריכלות של בתי הכנסת הקדומים.

רשימת ההרצאות:

24-02-2027 | מסע אל שורשי הדת: מתיאוריות אבולוציוניות לשמאניזם של האמזונס
אלירן ארזי – אנתרופולוג, חוקר חברות ילידים
מאז לידתה שואלת האנתרופולוגיה האם מוצא הדתות במיתוס או בטקס, בהשלכת הטוב שבאדם על האלים, או להיפך – בהשלכת האלימות שבו. מן העדויות הארכיאולוגיות ומציורי מערות עולה כי שורשי הדת נעוצים בתקשורת עם הבלתי נראה מתוך התנסות אקסטטית ושינוי תודעה. על מנת להבין את השמאניזם הפרהיסטורי, נכיר את התפיסות והטקסים של עמים ברחבי האמזונס, אך מבטנו יהיה ביקורתי. נשאל: האם אכן השמאניזם האמזוני משקף שכבה עתיקה של הדת, או שמא הוא תוצר של היסטוריה ומגע עם האדם הלבן במרוצת הקולוניאליזם?

03-03-2027 | המלך והאלים: גילגמש, אל השמש והאלה אשתר
פרופ' יורם כהן – החוג לארכיאולוגיה ותרבויות המזרח הקדום באוניברסיטת תל אביב
עלילות גילגמש היא בין היצירות הארוכות ביותר שהגיעו לידינו מהספרות המסופוטמית העתיקה והיא בוודאי היצירה החשובה והידועה ביותר של ספרות זו – גם בעינינו וגם בעיני הקדמונים. בהרצאה נבחן את יחסיו של גילגמש, מלך העיר אורוך, עם עולם האלים – האל שמש, פטרונו, והאלה אישתר, אשר ביקשה להיות אהובתו.

10-03-2027 |"ה' הוּא הָאֱלֹהִים" – מלחמת האל האחד במקרא
ד"ר חיים חיון – מרצה למקרא בסמינר הקיבוצים
המהפכה המונותאיסטית במקרא ביקשה לבדל את עצמה מעמי האזור ולבשר על חידוש – אמונה באל אחד שאין בלתו. ההרצאה תעסוק במהפכה, כפי שהיא מצוירת בסיפורי המקרא ובעיקר בסיפורי משה ואליהו, בהם הנביא האחד הוא בבואתו של מורו ורבו, אבי הנביאים.

17-03-2027 | מפולחן המקדש לתפילת העם: המהפכה בדת היהודית בראי בתי הכנסת הקדומים
דפנה מאיר – חוקרת בתי כנסת קדומים ברמת הגולן
במאות הראשונות לספירה חלו תמורות מרחיקות לכת בדת היהודית – מדת מקדש לדת העם, מכוהנים לחכמים. נעקוב אחר תמורות אלו דרך מבט מעמיק בארכיטקטורה של בתי הכנסת ובשינויים שחלו בה במאות הראשונות לספירה. נעסוק בראשיתו של בית הכנסת ובמאפייניו כמבנה קהילתי ובהתפתחותו למרחב תפילה ונתחקה אחר התפקיד המשמעותי שמילאה הקהילה בעיצובו.