שלושה ימים מלאים, כולל לינה במלון מגדלה על בסיס חצי פנסיון

בסמינר בחרנו להציג את מרחבי רמת הגולן מנקודות מבט שונות: התקופה הכלקוליתית והברונזה הקדומה, התקופה הרומית ובתי כנסת מתקופת המשנה והתלמוד.
כל יום יובילו מומחים בתחומם.
רבים מהאתרים בהם נבקר אינם מוכרים לקהל הרחב, ובחלקם נשמע על מחקרים חדשים שנעשו אודותם.

להורדת תכנית הסמינר בקובץ PDF לחצו כאן

23.10.22 – אל המנזר הגדול בכורסי ושרידי העיר המפוארת סוסיתא

בהדרכת הארכיאולוג ד”ר מיכאל אייזנברג – מנהל משלחת החפירות בסוסיתא

נצא בבוקר מתל-אביב וניסע צפונה.
נתחיל את הסיור בגן הלאומי כורסי בביקור בשרידי מנזר שהיה מהגדולים בארץ. במתחם התגוררו כנראה לא רק נזירים אלא גם בני עדה נוצרית שהתבדלה מהיישוב היהודי הסמוך על חוף הכנרת. נדבר על הממצאים החדשים מהחפירות האחרונות בכורסי, בהם כתובת ייחודית וראשונה מסוגה, פסיפסים ועוד.
נמשיך בנסיעה אל סוסיתא, אחת הערים המפוארות של התקופות ההלניסטית והרומית.

סוסיתא מוזכרת לראשונה בתיאור כיבושיו של המלך החשמונאי אלכסנדר ינאי בשמה היווני “אנטיוכיה היפוס”. המצביא הרומי פומפיוס כבש את העיר יחד עם האזור כולו וסיפחה לאימפריה הרומית. כך הפכה סוסיתא לחלק מקבוצת ה-“דֶקָפּוֹלִיס” (עשרת הערים) – כינוי מהתקופה הרומית שדבק ביישובים שהיו מרכזים של תרבות יוונית באזור המאוכלס בעיקר בעמים שמיים. על פי עדותו של יוסף בן מתתיהו בעיר חיו יהודים למרות שמרבית תושביה היו פגאנים.
סוסיתא מאפשרת הצצה נדירה לאחת מערי הדקפוליס, ומתקיימים בה כמעט כל המאפיינים של פוליס בת התקופה, בהם: נקרופוליס (עיר מתים, או בית קברות), מקדשים, כנסיות, מערך רחובות מתוכנן, מבני ציבור ופנאי ומערכת ביצורים. העיר ניטשה בעקבות רעש האדמה בשנת 749 לספירה. היא לא נושבה שנית ולכן בתיה הקדומים השתמרו היטב.

נמשיך למלון שם גם נאכל ארוחת ערב.

24.10.22  יום שני – בין קסר ברדוויל למעגל הרפאים

בהדרכת הארכיאולוג ד”ר איציק פז – חוקר מבנים מגליתים בתקופת הברונזה

בסיור נתחקה אחר עקבותיה של תרבות מסתורית שגילה למעלה מ-5000 שנה (תקופת הברונזה הקדומה), אשר אתריה שרדו ברחבי הגולן. מחקרים חדשים אודות אתרים אלה עשויים לשפוך אור חדש על מקומו של הגולן במערכת העירונית של צפון ארץ ישראל.
במהלך הסיור נסקור את מאפייני התרבות החומרית של תקופה הברונזה הקדומה ונציג תאוריות שונות הנוגעות לימי צמיחתה, לשיאה ולשקיעתה של התקופה. נתמקד בהיבטי חברה ואידאולוגיה המדגישים את האדם ומקומו בנוף הסובב אותו.
נתחיל את הסיור באתר קָסֶר בַּרְדָוִויל, יישוב עירוני המוקף ביצורים אדירים מתקופת הברונזה הקדומה. הביצורים הללו כללו חומה חיצונית שרוחבה 16 מ’, חומה פנימית וחומות לאורך המצוק הפונה לכנרת.
קסר ברדוויל הוא אחד מתוך שישה אתרים דומים, בני התקופה, המצויים במרכז הגולן.

לאחר הביקור בקסר ברדוויל נמשיך צפונה לאתר ראסם חרבוש, כפר קטן מהתקופה הכלקוליתית, על אם הדרך. אתר זה הינו האתר הכלקוליתי הראשון שהתגלה בגולן ובעקבותיו נחשפו עוד כעשרים וחמישה אתרים בני התקופה. תקופה זו מאופיינת במעבר מכלי אבן לכלי מתכת. במהלכה החקלאות התפתחה בצורה ניכרת וממצאי החפירות באתר מעידים על כך. אחד מסימני ההיכר בכפרים הכלקוליתיים הם בתי הרוחב הבנויים מבזלת ופסלי הבזלת דמוי אדם או חיה, שלכולם מחוברת קערה להגשת מנחה.

לא הרחק מראסם חרבוש נמצא האתר המגליתי המרשים ביותר במזרח הקדום, רוּג’וּם הירי (גלגל רפאים).
המקום שוכן במרכז שטח רחב שמכוסה במאות דולמנים – תאי קבורה מהתקופה הניאוליתית. המתחם בנוי שלושה מעגלים ענקיים מאבני בזלת, זה בתוך זה, כאשר קוטרו של החיצוני שבהם הוא כ-150 מטר. במרכזם של המעגלים מתנשא גל אבנים בגובה של כשבעה מטרים. האתר מהווה עד היום תעלומה בכל הנוגע למהותו, תפקידו והאופן בו הוא הוקם.

נחזור למלון ולאחר מנוחה קלה נצא לארוחת ערב מחוץ למלון.

25.10.22 יום שלישי – ממצאים חדשים בין בתי כנסת עתיקים בגולן ובגליל

בהדרכת דפנה וד”ר ערן מאיר, מחברי הספר: בתי כנסת קדומים ברמת הגולן

בסיור נתוודע אל עולם בתי הכנסת בגולן. נעמוד על ייחודם של בתי הכנסת מימי בית שני ועד תקופת המשנה והתלמוד ועל הדילמות השונות המלוות את מחקר בית הכנסת.
נבקר בעין נשוט בו נמצא בית כנסת קטן ממדים אם כי מפואר למדי. נמשיך אל אתר מַגְ’דוּלִיָא סמוך למושב נטור שנחשף בחפירה ארכיאולוגית ובו בית כנסת ייחודי. נעמוד על חשיבותו של האתר למחקר בתי הכנסת.

בדרכנו חזרה למרכז, נבקר בבית הכנסת המרשים בוואדי חמאם, שם נדון ביכולתם הכלכלית של תושבי היישובים היהודים כפי שזו באה לידי ביטוי באיכות המרשימה של מבנה בית הכנסת ופרטי העיטור בתוכו.