מחנה ההשמדה סוביבור הוא אחד משלושת מחנות מבצע ריינהרד, הנמצאים בגבולה המזרחי של פולין. המחנות טרבלינקה, בלז’ץ וסוביבור היוו חלק חשוב במימוש ההחלטה על “הפתרון הסופי” לחיסול יהדות אירופה. מטרת המחקר היא שיחזור מבנה מחנה סוביבור, הבנת דפוסי החיים במחנה והליך ההשמדה, בהתבסס על החפירות הארכיאולוגיות באתר בין השנים 2007–2017. הממצאים הרבים מאפשרים לשחזר את מבנה המחנה בהיקף ובמידה שלא היו זמינים עד היום. המחנה פעל החל באפריל 1942 ועד ליום המרד בסוביבור ב-14 באוקטובר 1943, תקופה בה נרצחו כ-250,000 יהודים, שהגיעו מפולין, מהולנד, מצ’כוסלובקיה, מצרפת, מגרמניה, מאוסטריה ומברית המועצות. החפירות הארכיאולוגיות בסוביבור בוצעו על ידי צוות בניהול וויטק מזורק הפולני ויורם חיימי מאוניברסיטת תל אביב. בחפירות נחשפו שרידי מבנים, גדרות, בורות אשפה, תעלת מילוט, משרפות פתוחות וקברים המוניים. נאספו מעל ל-70,000 חפצים השייכים לקורבנות ולרוצחים. החפצים שופכים אור על חיי היום יום במחנה והם מוצגים במוזיאון מיידנק שבפולין. חשיפת תאי הגזים של המחנה (ראו איור) תרמה תרומה גדולה למחקר ההיסטורי של השואה. לאחר סגירת המחנה, באוקטובר 1943, החלו הגרמנים בתהליך חיסולו, במגמה להעלים את הראיות. הם אף נטעו עצים על גבי הקברים והמשרפות. במהלך שנות החמישים של המאה הקודמת משרד היערנים הפולני נטע יער בשטחים רבים נוספים של המחנה. לאחר נטישת המחנה על ידי הגרמנים החלה פעילות שוד גדולה, ובשנות השישים נעצרו תושבים מקומיים שהודו במעשי שוד, אשר גרמו לאבדן מידע רב אודות המחנה. בשנת 2011 החליטה הממשלה הפולנית על הקמת ועדת היגוי, במטרה לתכנן ולבנות מרכז מבקרים חדש בסוביבור.