מאז חורבן ירושלים ובית המקדש בידי הרומאים בשנת 70 לספירה נאסר על יהודים להתגורר בירושלים. האיסור עמד בתוקפו כ־500 שנה, ובמהלך תקופה זו הותר ליהודים להגיע לירושלים מדי שנה רק בתשעה באב – כדי לבכות על חורבות המקדש החרב. עם הכיבוש הערבי חל שינוי משמעותי, ויהודים הורשו לחזור ולהתגורר בעיר.
בסיור נעקוב אחר מקום מושבם של היהודים לאחר חזרתם לירושלים ועד התבססותם ברובע היהודי של ימינו. ראשית נבקר במרכז הארכיאולוגי דוידסון, נראה את המוזיאון המחודש ונבין את הקשר בין הממצאים הארכיאולוגים באתר לגורל היהודים לאחר חורבן בית המקדש. משם נעלה אל שרידיה של כנסיית מרים של הגרמנים ונלמד על קורות היהודים בתקופה הצלבנית. נמשיך אל קבר דוד שבהר ציון ונלמד על קורות היהודים בירושלים במהלך ימי הביניים. בנוסף, נראה את בית כנסת הרמב”ן (מבחוץ) ונלמד על דמותו של הרמב”ן – גדול חכמי ספרד בדורו. לסיום, נבין כיצד התקבע הרובע היהודי במקומו הנוכחי.