אוכל אינו רק המקור העיקרי להזנתנו; הוא גם תמציתן של אגדות ומיתולוגיות על שפע אלוהי, הנפוצות באמריקה התיכונה (מקסיקו, גואטמלה, בליז, אל סלבדור וצפון הונדורס של ימינו). תערוכה זו מדגישה את הקדושה ואת המסתורין המיוחסים לתירס, לקקאו ולמאגיי (משקה מצמח האגבה) בתרבויות האולמקים, המאיה והאצטקים, ובוחנת את התפקיד שהיה להם בהיסטוריה החברתית, הפוליטית, הכלכלית והדתית של האזור החל בשנת 1500 לפסה”נ ועד ימינו. העמים הקדומים ייחסו להם קדושה וראו בהם מתנות משמיים, שהאלים יצרו למען בני האדם.
התערוכה שופכת אור על האופן שבו התפתחו צמחים אכילים אלה בתקופה הקדם קולומביאנית (בטרם הכיבושים האירופאים) והיו לסמלים אשר שיקפו את זהותם וגורלם של העמים המקומיים; כיצד התמזגו הסמלים הללו ברעיונות אירופיים עם חדירת הנצרות ב־1519, כיצד התגלגלו והיו לסמלים לאומיים עם עצמאות מקסיקו ב־1810, איך ייצגו את רוחה של המהפכה המקסיקנית ב־1910; ומה נותר מהם בעידן המודרני והעכשווי.