תורת המלחמה – בעקבות ביצורים, קרבות וכלי נשק בעבר

בשנה האחרונה נאלצנו לחוות מלחמה ואת השלכותיה על החברה. אך ההיסטוריה של ארץ ישראל מלמדת אותנו שמלחמות וקרבות אינן תופעה מודרנית, וכאלה התרחשו בתדירות רבה בחבל הארץ בו אנו חיים. בקורס זה נלמד על הקרבות והביצורים שהיו בערים הארץ-ישראליות בארבע תקופות שונות: נתרשם מסוללות הביצור האדירות שהקימו הכנענים סביב עריהם בתקופת הברונזה, נדבר על הקרבות שניהלו ה”דיאדוכים”, יורשיו של אלכסנדר מוקדון, על השליטה בארץ ישראל, נשמע על המסדרים הצבאיים, כגון הטמפלרים, ההוספיטלרים והטבטונים אשר פעלו בארץ הקודש בתקופת מסעות הצלב, ונכיר את המבצרים שהקים דהאר אל-עומר בכפרי הגליל, חלקם עומדים בתפארתם עד היום.

19-03-2025 | לפעמים ביצור הוא רק ביצור, ולפעמים לא: מערכות הביצורים בתקופת הברונזה התיכונה
פרופ’ יצחק (איציק) שי, החוג לארץ ישראל וארכיאולוגיה באוניברסיטת אריאל

במחצית הראשונה של האלף השני לפסה”נ (תקופת הברונזה התיכונה) התחדש המערך העירוני והוקמו ערי־מדינה כנעניות ברחבי ארץ ישראל. אחד המאפיינים של ערי מדינה אלו היה מכלול מרשים מאוד של מערכי ביצורים, שחלקם משפיע על הנוף הארץ ישראלי עד ימינו. בהרצאה זו נציג את מערכות הביצורים, את המאפיינים שלהן, את ההשפעות והמקורות שלהן ונדון בשאלה מדוע הוקמו מערכות מרשימות אלו בתקופה זו.

26-03-2025 | בין הנסתר לגלוי – בין מלחמה לחורבן בתקופה ההלניסטית בארץ ישראל
פרופ’ אורן טל – החוג לארכיאולוגיה ותרבויות המזרח הקדום באוניברסיטת תל אביב

במסגרת ההרצאה יסקרו מאבקים צבאיים שהתרחשו באזורנו ותועדו במקורות ההיסטוריים, למן כיבושי אלכסנדר מוקדון ועד הכיבושים החשמונאיים, ויוצגו ממצאים ארכיאולוגיים שקשורים במיני מאבקים צבאיים. כאן המקום לציין שעל אף ריבוי יחסי של מאבקים מתועדים במקורות ההיסטוריים במרחב הארץ־ישראלי במשך התקופה ההלניסטית, הממצא הארכיאולוגי דל למדי בכל הקשור במאבקים שאירעו בימי השלטון הגרקו־מקדוני (332–301 לפסה”נ) בימי השלטון התלמי (301–200 לפסה”נ). שוני במגמה זו מופיע בימי השלטון הסלאוקי (200–104 לפסה”נ), נוכח הכיבושים של השליטים החשמונאים לאחר מרידתם בשלטון הסלאוקי (167 לפסה”נ) והתפשטותם הטריטוריאלית מחבל יהודה לחבלים סמוכים. ההרצאה תתמקד בחלקה במקרה־מבחן, כיבושה וחורבנה של ניסה־סקיתופוליס (בית שאן), העיר שנוסדה בימי תלמי השני (בפעם הראשונה, תחת השם סקיתופוליס) ובימי אנטיוכוס הרביעי (כ־100 שנים לאחר מכן, תחת השם ניסה), שנחרבה בידי בניו של יוחנן הורקנוס באביב של שנת 107 לפסה”נ, בזמן המצור שהורקנוס הטיל על העיר שומרון.

02-04-2025 | נזירים ולוחמים – תרומתם של חברי המסדרים הצבאיים לשרידותה של הממלכה הצלבנית במאות 12־13 בתחומה של ממלכת ירושלים הצלבנית
ד”ר שלמה לוטן, היסטוריון מומחה להיסטוריה של המסדרים הצבאיים הצלבנים

בהרצאה נציג מקורות אודות הממלכה הצלבנית ונספר על הקרבות המרכזיים שהתרחשו בתחומה, בהם קרב קרני חיטין בשנת 1187, קרב הירביה (כרמיה) בשנת 1244 והקרב המאסף בעיר עכו בשנת 1291, עת נפלה ממלכת הצלבנים אשר לא זכו לשוב ולשלוט בארץ. בהרצאה יוצגו קטעים מתוך מקורות התקופה, ובעיקר נרחיב על מורכבותה של התקופה ומידת השפעתה על תולדות ארץ ישראל מאז ימי הביניים.

09-04-2025 | מכפר למבצר: ביצוריו של דהאר אל-עומר בכפריי הגליל
ד”ר ראפע אבו ריא, ארכיאולוג רשות העתיקות

בראשית המאה ה־18 החל שלטונה של משפחת זידאן בגליל. השושלת הבדואית האצילה ניצלה את חולשת השלטון המרכזי העות’מאני ויצרה לה אמארה (נסיכות) איתנה בגליל הנתמכת בשבטים מקומיים. דאהר אל-עומר, השליט הבולט בשושלת, חילק את הנסיכות למחוזות, בראשם עמדו אחיו ובניו. אל-עומר ניהל את הנסיכות מעכו, אותה שיקם וביצר, בעוד אחיו סעד ישב בדיר חנא, בה בנה כפר מבוצר, סראייא (מבנה שלטוני) ומסגד. בניו של אל-עומר שלטו בשני מחוזות נוספים: עלי שלט בטבריה, אותה שיקם וביצר, ועות’מאן שלט בשפרעם, שם בנה מצודה ענקית. שליטי המחוזות דאגו לשקם מבצרים צלבניים, כדוגמת מבצר יחיעם ומבצר בעינה. המבצרים שנבנו לראשונה, או אלה אשר שוקמו, הוקמו בחיפזון ושלטו בנוף הכפרי הגלילי. חלקם עדיין עומדים על תלם בימינו ומהווים עדות לשלהי תקופת הביצור המסיבי באזור.