לוד דיוספוליס עיר האלוהים – חשיפה למורשת המפוארת והלא מוכרת של לוד

לוד הינה פסיפס של תרבותיות. נבנו בה מקדשים פגאניים, בתי כנסת ובתי מדרש חשובים, כנסיות מרשימות, ומסגדים גדולים. בקורס נציג אחדים מהמחקרים המעניינים ביותר אודות לוד – מפסיפס לוד המפורסם, דרך מחיצת האיקונות של כנסיית ג’ורג’ הקדוש ועד למורשת היהודית המפוארת של לוד בתקופת המשנה והתלמוד. עמותת מכון ישראלי לארכיאולוגיה מנהלת בלוד מיזם ארכיאולוגי־קהילתי מהגדולים מסוגו בעולם, ובמסגרתו מתקיים “כנס לוד” מדי שנה.

07-05-2025 | האם השטן מהלך עדיין בעיר האלוהים?
ד”ר אלון שביט, מנכ”ל מכון ישראלי לארכיאולוגיה, יוזם ומנהל הפרויקט הארכיאולוגי־הקהילתי בלוד ומחבר הספר ‘השטן מהלך בעיר האלוהים’

מורשתה של העיר לוד הינה מהמפוארות ומהעשירות בין ערי ארץ ישראל. בהרצאה ננסה לתהות מדוע לוד הינה העיר היחידה במזרח הקדום שהייתה מיושבת בכל תקופה ארכיאולוגית והיסטורית מאז התקופה הניאוליתית הקרמית ועד ימינו. תשובה לתהייה זו ננסה לספק על בסיס סקירה ממעוף הציפור של הממצאים החשובים מהתקופות השונות. בימים אלה יציין מכון ישראלי לארכיאולוגיה 20 שנים לתחילת המיזם הארכיאולוגי־הקהילתי בלוד. נכיר את תחום הארכיאולוגיה הקהילתית ונציג את המיזם הייחודי בלוד, שהוא מהמיזמים רחבי ההיקף בתחום בעולם כולו.

12-05-2025 | המחקרים שחשפו את סודותיו של פסיפס לוד
פרופ’ רינה טלגם, מומחית פסיפסים, החוג לתולדות האומנות באוניברסיטה העברית

פסיפס לוד, אשר נחשף במסגרת חפירת הצלה ב־1996 על ידי מרים אבישר ז”ל, הינו אחד הפסיפסים המרהיבים מהתקופה הרומית שהתגלו בארץ ישראל. הפסיפס עורר עניין רב גם בעולם בשל המיזוג יוצא הדופן בין מסורת אומנותית צפון אפריקאית למורשת אומנות הפסיפס בחלקה המזרחי של האימפריה הרומית. הפסיפס מצטיין באיכות אומנותית גבוהה והיטיב להשתמר. לאחר שנות נדודים, בהן הוצג הפסיפס במוזיאונים המובילים בעולם, הוא הוחזר לאתר וממקד את עיקר העניין במוזיאון בו הוא מוצג. בהרצאה נעמוד על ההקשר היישובי והאדריכלי של הפסיפס, נפענח את צפונותיו ונעמוד על חשיבותו כיצירת אומנות המשקפת את ממדיה הגלובאליים של התרבות הרומית.

21-05-2025 | “לוד עיר החכמים” – המרכז הרוחני של יהודי הדרום בימי המשנה והתלמוד
פרופ’ בן ציון רוזנפלד, ראש המחלקה לתולדות ישראל באוניברסיטת בר-אילן לשעבר

אחרי חורבן הבית השני, משנת 70 ועד 132 לספירה, הייתה לוד העיר היהודית למרכז רוחני גדול שהשפיע לדורות. תחילה הייתה שנייה למרכז ביבנה ולאחר מכן, בדור שלפני מרד בר כוכבא, התעלתה והפכה למרכז הרוחני העיקרי ביהודה ובארץ ישראל. תקופה זו הייתה שיא מבחינת מעמדה של לוד בחברה היהודית, ואליה לא חזרה עוד. במרד בר כוכבא (132–136) לא ידוע לפי שעה מה אירע ליהודי העיר, אך זמן לא רב לאחר המרד חזרה להיות יישוב גדול והמרכז הרוחני של יהודי הדרום. מעמד זה נשמר גם בהמשך ימי המשנה והתלמוד (שלהי התקופה הרומית וראשית הביזנטית, 136–400 לספירה). בכל התקופה הנדונה התפתחו בעיר חיי הכלכלה והחברה לצד חיי התרבות והרוח. מספר תושבי העיר גדל, ובסמוך לשנת 200 לספירה קיבלה לוד מעמד של פוליס, ואף טבעה מטבעות לזמן קצר. בהדרגה גדל מספר תושביה הלא יהודיים והיא הפכה לעיר מעורבת. במהלך המאה הרביעית התנצרו תושבי העיר הלא יהודיים בהדרגה וכך נראו פניה עד ראשית התקופה המוסלמית.

28-05-2025 | “ישן מפני חדש תוציאו”: שיפוץ האיקונוסטזיס בכנסיית גיאורגיוס הקדוש בלוד
ד”ר טליה טרייסטר, חוקרת אומנות יוונית־אורתודוקסית בארץ ישראל

במחצית השנייה של המאה ה־19 נבנה בכנסיית גיאורגיוס הקדוש בלוד איקונוסטזיס מפואר – קיר דקורטיבי המפריד בין האזור המקודש של המזבח ובין קהל המאמינים. לאחרונה עבר האיקונוסטזיס ניקוי, שיפוץ וצביעה, אשר כללו שינויים במשמעות הסימבולית של מרכיביו השונים. בהרצאה נבחן את מורכבות תהליך הבנייה של האיקונוסטזיס ה”ישן” ונזהה את ה”חדש”. נבין באילו אופנים שינה תהליך הניקוי והשיפוץ את פני האיקונוסטזיס, ומה קרה לאיקונות הקדושים המשובצות בו; נעמוד על הסיבות לשינויים ונמקם את השיפוץ בלוד בתוך מסורות החידוש הקיימות, באמצעות השוואה למקומות אחרים בהם התקיים תהליך דומה של שיפוץ. נבחן האם גם בלוד מתקיים הפסוק: “…ישן מפני חדש תוציאו” (ויקרא כ”ו, 10), המתאר תקופות של שפע כלכלי.