איי הים התיכון – התרבויות הגדולות של כרתים, מלטה, סרדיניה וקפריסין

מרבית האנשים חושבים על איי הים התיכון כחופים כחולים, בתים יווניים לבנים וחופשה מרגיעה. אך כשארכיאולוג חושב על איי הים התיכון – הוא רואה לנגד עיניו תרבויות קדומות אשר הותירו אחריהן מונומנטים מרשימים ואתרים ארכיאולוגיים מרתקים. בקורס נשמע על האי קפריסין כצומת בין תרבויות, בין תושביו המקומיים למתיישבים פיניקים ויוונים. נראה את הארמון המינואי המפורסם של קנוסוס בכרתים ונשמע כיצד חרב האתר המינואי אקרוטירי בהתפרצות הר הגעש תרה (סנטוריני). נבקר וירטואלית באי מלטה ונכיר את המקדשים הנאוליתיים שנבנו בו מאבנים עצומות ולבסוף נראה את המבנים המסתוריים של תרבות הנוראגי בסרדיניה וננסה לענות על השאלה האם היא קשורה ל”שרדנים” – אחד מעמי “גויי הים”.

18-12-2024 | תגליות חדשות מכרתים ותובנות חדשות על התרבות המינואית

פרופ’ אסף יסעור לנדאו, ראש המכון ללימודי ים והחוג לציוויליזציות ימיות באוניברסיטת חיפה

בעשור האחרון תגליות חדשות מכרתים, כמו גם ניתוח תוצאות חפירות עבר, משנים את הידוע על התרבות המינואית. האם הארמונות העצומים בקנוסוס, בפייסטוס ובמליה היו מושב של מלוכה או מרכז של נבחרי עם? מהו המוצא הגנטי של האוכלוסיות בכרתים? האם ניתן לפענח את הלינאר A, הכתב המינואי המסתורי? ואם התרבות המינואית היתה שוחרת שלום, מדוע מופיעות עדויות חדשות למבנים מבוצרים?

01-01-2025 | תעלומת המקדשים המגליתיים של מלטה
ד”ר מיכאל פרייקמן, החוג לארכיאולוגיה והמזרח הקרוב הקדום באוניברסיטה העברית

באי מלטה שבים התיכון התגלתה סדרה של מקדשים מהתקופה הנאוליתית אשר נבנו באבנים עצומות, ומכאן שמם (“מגה־ליתיים”). המבנים עוררו את סקרנותם של תושבי האי אך מחקר מסודר וחפירות ארכיאולוגיות של המבנים התרחשו רק במאות ה־19 וה־20. החוקרים גילו שתוכנית המקדשים כוללת לרוב חללים מעוגלים, מעברים צרים ביניהם ואזורים מקודשים. נשמע על התיאוריות השונות שהובילו את מחקר המקדשים וננסה להבין מי השתמש בהם, מתי וכיצד, וכן מי היתה האלה אשר פסלה המפורסם התגלה באחד המקדשים?

08-01-2025 | האתר האניגמטי באל אחוואט והקשר בינו ובין תרבות הנוראגי באי סרדיניה – שאלות לא פתורות ועדויות חדשות
ד”ר שי בר, החוג לארכיאולוגיה באוניברסיטת חיפה

האתר האניגמטי מראשית תקופת הברזל אל־אחוואט (ליד קציר שבוואדי ערה) נחפר לפני שני עשורים על ידי פרופ’ אדם זרטל ז”ל, שהציע קשר בין תושבי האתר לבין התרבות הנוראגית והעם השרדני שמוצאם באי סרדיניה שבמערב הים התיכון. הצעתו של פרופ’ זרטל לא התקבלה בקרב מרבית החוקרים והאתר החשוב והעשיר הזה הולך ונשכח. מציאה אקראית של ארגז אבוד ובו אוצרות מתכת מהאתר הביאה לחידוש העניין המחקרי במקום ולחידוש החפירות. לאור תוצאות החפירות הישנות והחדשות, וסיורי עומק באי סרדיניה בליווי בכירי הארכיאולוגים המקומיים העוסקים בשרדנה ובנוראגים, נבחן מחדש את הצעתו של פרופ’ זרטל, הפעם בכלים מקצועיים ומגוונים יותר. האם נצליח להסיר חלק מהמסתורין הסובב את האתר?

15-01-2025 | קפריסאים, יוונים ופיניקים באי אחד: הזהויות המורכבות של קפריסין מסוף תקופת הברונזה ועד סוף התקופה הפרסית
פרופ’ אלכסנדר פאנטלקין, החוג לארכיאולוגיה ותרבויות המזרח הקדום באוניברסיטת תל אביב

בהרצאה נדון בתולדותיה של קפריסין משלהי תקופת הברונזה, דרך עידן האימפריות ועד לפירוקן של הממלכות הקפריסאיות בסוף התקופה הפרסית. באי התקיימו אלה לצד אלה קבוצות אוכלוסייה שונות של קפריסאים, יוונים ופיניקים. בהרצאה נבחן גם כיצד המציאות המיוחדת של האי השתלבה במציאות הגיאו־פוליטית של האגן המזרחי של הים התיכון.