בכירי הארכיאולוגים והחוקרים ידונו בכנס תגליות השנתי בשאלות הנוגעות בעבר של כולנו:
פרופ’ ישראל פינקלשטיין, פרופ‘ נילי ואזנה, פרופ’ יובל גדות, פרופ’ עמיחי מזר ופרופ’ אילת גלבוע

אחרי עשרות שנות מחקר ודיונים אקדמיים, מציגים החוקרים את מסקנותיהם בנוגע לשאלות כגון: מה מקורו של עם ישראל? מה היה אופייה של ממלכת דוד ושלמה? ומה ניתן ללמוד מהחפירות הארכיאולוגיות בירושלים על עריכת הטקסט המקראי? בשאלות אלו, ועוד רבות אחרות, נעסוק בכנס תגליות השנתי: ״ארכיאולוגיה ומקרא: מבט משנת 2025״.

כנס תגליות השנתי הינו הכנס הארכיאולוגי הגדול והפופולרי בישראל. מדי שנה משתתפים בכנס למעלה מ־400 איש. בשל פופולריות הכנס, אנו ממליצים להקדים ולהירשם מכוון שמספר המקומות מוגבל.
הכנס יתקיים במוזיאון תל אביב לאומנות, אולם אסיא (ממוגן).

להורדת התוכנית בקובץ PDF לחצו כאן

תוכנית הכנס:

09:00 – התכנסות

09:30 – ברכות

10:20-09:50 – פרופ‘ נילי ואזנה, החוג למקרא והחוג להיסטוריה של עם ישראל ויהדות זמננו, האוניברסיטה העברית בירושלים

ילידים או עולים: סיפורי המוצא של עם ישראל במקרא

ההרצאה תעסוק בשאלה האם עם ישראל הגיע מבחוץ כמסופר במסורת המרכזית במקרא, או שמא ‘נולד’ בארץ ישראל? ואם כן, מדוע בחר הזרם המרכזי במקרא לתאר את עם ישראל כעם שבא מבחוץ, שלוש פעמים: בימי אברהם, בימי משה ויהושע, ובימי שיבת ציון?

10:50-10:20 – פרופ’ עמיחי מזר, המכון לארכיאולוגיה, האוניברסיטה העברית בירושלים

האם יש לממלכת דוד ושלמה מקום בספרי ההיסטוריה?

חוקרים לא מעטים ערערו על עצם קיומה של ממלכת דוד ושלמה, או הציעו שממלכתם הייתה קטנה. בהרצאה זו תיבחן האפשרות כי לפרק זמן קצר הייתה עשויה להתקיים יחידה מדינית גדולה שמרכזה בירושלים. מבנה פוליטי-חברתי כזה עשוי היה להיווסד ולהתקיים במשך זמן קצר בזכות מנהיגות כריזמטית שהביאה לאיחוד יחידות משפחתיות בכל חבל ההר בתקופה של פער גיאו-פוליטי. ניתן גם להציע כי יחידה מדינית זו השתלטה על חלקים מעמקי הצפון.

10:50 – הפסקה

12:00-11:30 – פרופ’ אילת גלבוע, בית הספר לארכיאולוגיה ולתרבויות ימיות, אוניברסיטת חיפה

ישראל והים

בעקבות העדות המקראית מקובל להניח שדור וחוף הכרמל כולו עברו לידיה של ממלכת ישראל בימי הממלכה המאוחדת ושדור הפכה לאחת מערי הנמל העיקריות של הממלכה. המחקר הארכיאולוגי בחוף הכרמל בארבעים השנים האחרונות, בתל דור ובמרכז תעשיית הארגמן בתל שקמונה, מעלה תמונה מורכבת יותר לגבי התקופה, לגבי האופן שבו השתלטה הממלכה על נכסים באזור זה ולגבי האינטרסים שבבסיס ההתפשטות מערבה לים.

12:30-12:00 – פרופ’ יובל גדות, ראש המכון לארכיאולוגיה, אוניברסיטת תל אביב

העבר הרב ממדי של ירושלים: על החשיבות של שילוב מקורות כתובים ועדויות ארכיאולוגיות ביצירת תמונת עבר מורכבת

על פי העורך המקראי, שגשוגה של ירושלים וממלכת יהודה נבע מהחיבור בין ירושלים למקום משכן האל ולשושלת בית דוד. תפיסת הברית האלוהית של העורך המקראי קבעה מי ממלכי יהודה נחשב חוטא או צדיק. אולם, החפירות הארכיאולוגיות בירושלים ובסביבותיה והשימוש המוגבר בשיטות תיארוך מדויקות, מעלים תמונה מורכבת ושונה. בהרצאה נתמקד במלך מנשה ששלט ביהודה לאורך חלקה הראשון של המאה השביעית לפסה”נ ונחשב לגדול החוטאים. תוצגנה עדויות רבות למפעלי בניה שיזם המלך ולשגשוגה של ירושלים תחת שלטונו. בנוסף ייסקר גורלם של המבנים שהוקמו בימי מנשה עם עלייתו לכס המלכות של יאשיהו. לבסוף נשאל מדוע בחרו עורכי המקרא להציג את המלך מנשה באור שלילי.

13:00-12:30 – פרופ’ ישראל פינקלשטיין, ראש בית הספר לארכיאולוגיה ולתרבויות ימיות באוניברסיטת חיפה

ארכיאולוגיה ומקרא – מבט עדכני

ההרצאה תעסוק בשאלות עומק בתפר בין הארכיאולוגיה והטקסט המקראי, עם דגשים על נושאים כגון תיארוך חיבורם של טקסטים מקראיים, אוריינות בישראל הקדום, מגמות אידיאולוגיות של המחברים, והמציאות בימי המחברים בתיאום של תקופות “קדומות” בתולדות ישראל הקדום.