בשנים האחרונות אנו עדים למהפכה דרמטית בפיתוח טכנולוגיות שמטרתן לשפר את חוויית הביקור של התייר באתרים ארכיאולוגים ואת היכולת להמחיש למבקר את שחזור האתר כפי שהיה בימי קדם.
רבים מקרב המטיילים מצוידים כיום בטלפונים חכמים המרושתים ללא הגבלה לרשת האינטרנט, יש להם מסך די גדול והם בעלי GPS המאפשר זיהוי מדויק של מיקום המכשיר. על בסיס נתונים אלה ניתן לפתח תוכנות שיאפשרו למטייל לכוון את המכשיר שלו למונומנטים שונים באתר עתיקות ולראות על גבי מסך המכשיר שחזור איכותי של המכלול בעת העתיקה. האפליקציה מזהה את המיקום המדויק של המכשיר ובהתאם את נקודת המבט שלו לעבר המונומנט. ניתן להוסיף לאפליקציה כזו הדמיות ווידאו וכן מידע כתוב משלים אודות האתרים.
הפיתוח של אפליקציות כאלה זול משמעותית ביחס לעלות העבודות הנדרשות לצורך שחזור המונומנטים העתיקים. יתרון נוסף בשימוש באפליקציות הינו ביכולת לבצע שינויים בעלות זולה יחסית, בכל פעם בו מתבהרת פרשנות שונה אודות השחזור הראוי של המכלול הקדום. ארכיאולוגים ואנשי שימור חרדים לא אחת מלבצע פרויקטים של שימור פיסי רק משום שהם אינם בטוחים דיים באשר למראה האותנטי של המבנה והאתיקה המקצועית בקרב המשמרים מחייבת להימנע מלבצע שחזור של מבנים שלא על בסיס ידע מוצק.
המתנגדים קובעים נחרצות שהאפליקציות השונות לא רק שאינן מקרבות אותנו לאתר, אלא שהן מנתקות את המתעניינים מחוויית הביקור באתר ומותירות אותם במרחב הווירטואלי בלבד. לטענתם, אין תחליף לרושם הרב שמותיר מונומנט משוחזר על התייר המבקר באתר עתיקות.
