קבוצה של חוקרים בלגים, מאוניברסיטת גנט ובריטים, מאוניברסיטת קמברידג’ מִפְּתָה לאחרונה את כל העיר העתיקה Falerii Novi, כ-50 ק”מ מצפון לרומא, בטכנולוגיית מכ”ם חודר קרקע (GPR). כאשר הגלים האלקטרומגנטיים של המכ”ם מגיעים למבנה תת-קרקעי, הם חוזרים למכשיר ובהתאם למדידת המרחק מהאובייקט ניתן לייצר תמונה תלת ממדית. הגל החוזר מקיר מסיבי שונה מגל שחוזר מרצפת טיח, מקרקע ומחומר אחר האופייני לסביבה ארכיאולוגית וכך יכולים החוקרים להפיק תמונה תלת-ממדית מושכלת מנתוני הרדאר.
לראשונה הצליחו החוקרים לזהות מבנים חדשים כמו בית מרחץ מפואר ומונומנט ציבורי גדול שתכניתו אינה מוכרת מאתרים רומים אחרים. החוקרים הצליחו לאבחן את תכניתה של העיר בהשוואה לערים רומיות אחרות. למרות שפאלריי נובי לא הייתה מפוארת כמו פומפיי, אשר נחשפת במאות השנים האחרונות, לאחר שכוסתה תחת אפר וולקני בשנת 79 לספירה, היו לפאלריי נובי תכונות חריגות. אמת המים שלה, למשל, הושתתה מתחת למבנני העיר, כמו גם לאורך הרחובות (כפי שהיה מקובל יותר באותה תקופה). החוקרים גם מצאו מקדשים בקצה העיר אף שבמקרים רבים מקדשים רומיים היו ממוקמים במרכז העיר.הסקר מספק תובנות חדשות על מגוון מושגי התכנון העומדים בבסיס מה שנחשב לעתים לסטנדרטים של תכנון עיר רומית. המחקר מעלה שאלות חשובות בנוגע לתכנון הערים הרומיות על בסיס השוואת תכניתה של פאלריי נובי לערים אחרות.
תכנית העיר Falerii Novi כללה חנויות, בתי מרחץ וכמה מקדשים. היא נבנה כעיר רומית בשנת 241 לפני הספירה. עד המאה הראשונה זו הייתה אחת מכ-2,000 ערים ברומא העתיקה. העיר התקיימה עד לשנת 700 לספירה. רבות מהערים הללו נקברו לאורך זמן, כאשר מפלס האדמה החל לעלות בהתמדה, או במקרים אחרים, ערים עתיקות כוסו במכוון בכדי שהרומים יוכלו לבנות יישובים חדשים על גבי השרידים הקדומים.התושבים האחרונים בעיר עזבו במהלך התקופה של ימי הביניים המוקדמים בערך בשנת 700 לספירה. הפרסום של החוקרים הבלגים והבריטים, שפורסמו לאחרונה בכתב העת המדעי Antiquity, חושף לראשונה השימוש ברדאר חודר קרקע למיפוי עיר שלמה אשר קבורה מתחת לאדמה.גודלה של פאלריי נובי היה כמחצית מגודלה של פומפיי, כ-300 דונם. תיעוד של כל דונם באמצעות מכ”מ חודר קרקע מקצועי וגדול אורך כשמונה שעות תוך שהמכ”מ קולט יותר מ-28 מיליארד נקודות במהלך הסקר כולו.
הצוות לא הצליח לנתח את כל הנתונים שנאספו מרחבי העיר, אך הוא התווה את קווי המתאר העיקריים שלה על גבי המפה המצורפת. המפה מציגה את מתארה של העיר כפי שהייתה לפני למעלה מ -1,300 שנה, ובה ניכרים התיאטרון, שווקי הקניות, אתרי הפולחן, מתקני התעמלות ובתי המרחץ.סמוך לשער הצפוני של העיר נחשף מונומנט ציבורי ענק, מוקף משלושה צדדים בסטווים מקורים עם שורת עמודים מרכזית. החוקרים העריכו כי המונומנט הינו באורך של יותר מ-165 מטרים והוא פתוח לעבר הרחוב. בחלק הפנימי של המונומנט זוהו שני מבנים, כל אחד עם גומחה משלו, המבנים פונים זה אל זה. החוקרים מציינים כי לא ידוע להם על מקבילה למבנה זה. בחלק הדרומי-מזרחי של העיר נמצא מבנה פורום, ששימש כשוק, ובית מרחץ ציבורי. החוקרים מציינים שאף שבניינים אלה נכללים על פי רוב בתכנית של עיר רומית טיפוסית, חלקם מרשימים ומורכבים מבחינה ארכיטקטונית יותר ממה שניתן היה לצפות בעיירה קטנה. בשולי העיר, מדרום לבית המרחץ זוהה מקדש. ממערב לבית המרחץ זוהה מתחם בתי מגורים המורכב משניים או שלושה בתים אשר לכל אחד מהם אטריום (חצר מרכזית מוקפת עמודים). החוקרים מצאו עדויות לכך שהבתים שופצו לאורך זמן. חלק מהקירות הוסרו על ידי שודדי אבנים. המתחם כולל גם בית מרחץ ובו חדרים מקורים בקמרונות עם חדר הסקה מרכזית, ואזור שעוצב בצורת U אשר שימש ככל הנראה לאימונים כמקובל בפלייסטרה. סביב מתחם מגורים נוסף, הממוקם מדרום ולמרגלות מדרון, זוהו מעברים מעוצבים ארכיטקטונית. צינורות מים שאותרו מתחת לבניין זה מתחברים לאמת המים המרכזית של העיר.
בחלק המערבי של העיר נמצא מקדש נוסף המשתרע, לדעת החוקרים, על פני מתחם עצום שמידותיו 120X60 מטרים. אם החוקרים מפענחים נכון את מידותיו של המקדש, הרי שמדובר במבנה ענק ביחס לגודלה של העיר, אשר אכלסה פחות מעשרת אלפים תושבים. החוקרים רואים במחקר של העיר פאלריי נובי בבחינת מהפכה במחקר, בכך שלדעתם ניתן לחקור ערים עתיקות מבלי לחפור אותן בהליך יקר וממושך, כפי שהיה מקובל בעבר. ואנחנו (מערכת תגליות) מבקשים להוסיף, שאם כל הכבוד לחשיבות המחקר, אין וכנראה לא יהיה תחליף לחשיפה פיסית של תרבות חומרית עתיקה, הן בשל הסקרנות הרבה של החברה האנושית לראות בעין את הממצאים ואת עושרם והן בשל המגבלות המשמעותיות ביכולת החוקרים לנתח תמונה שעובדה על בסיס סקר מכ”מ חודר קרקע.
