לפני שבועות אחדים נמכר במכירה פומבית מטבע פרוטה מימי מתיתיהו אנטיגונוס (37-40 לפנה”ס). מטבע הברונזה הקטן שוקל 1.7 גרם בלבד ומוכרים רק 30 פרטים כדוגמתו בעולם. איש עשיר, אשר מפאת צנעתו לא נציין את שמו, רכש את המטבע בכ-60,000$.
פרק ד’ בחוק העתיקות עוסק במסחר בעתיקות. מטרת הוראות החוק להקשות על מסחר בעתיקות שמקורן בשוד. למרבה הצער, תופעת שוד העתיקות נפוצה מאוד בישראל ובמדינות השכנות לה. המאבק בתופעה בא לידי ביטוי בחוליות פיקוח הפועלות בשטח ובמקביל בניסיון להקשות על מסחר בעתיקות שמקורן לא ידוע. סעיף 15 לחוק קובע” לא יסחר אדם בעתיקות אלא אם יש בידו רישיון לכך מאת השר ולפי תנאי הרישיון שייקבעו בתקנות. השר רשאי להסמיך את המנהל או עובד אחר של הרשות לעניין סעיף זה. מומלץ לאדם מן היישוב המעוניין לרכוש עתיקה לעצמו או כמתנה לזולתו, לוודא שהוא רוכש את החפץ בחנות שבעליה מחזיק ברישיון כחוק. בנוסף מומלץ לדרוש מהחנות בה נרכשה העתיקה תעודה המאשרת את הרכישה כחוק וכך יוכלו הרוכשים להסביר את נסיבות אחזקתם בעתיקה, באם יידרשו למתן הסבר.
לפני שנים אחדות ראינו במהדורות החדשות את השר נפתלי בנט שולף מטבע עתיק מכיסו ומציגו בארה”ב כהוכחה מוחשית לכך שעם ישראל אינו כובש בארצו והוא פעל בא ואף הטביע בה מטבעות לפני אלפיים שנה. לאחר הפרסום עלו טענות שהשר בנט עבר על החוק בהוציאו עתיקה מן הארץ. סעיף 22 לחוק קובע: (א) לא יוציא אדם מישראל עתיקה בעלת ערך לאומי אלא באישור השר בכתב. (ב) לא יוציא אדם מישראל כל עתיקה אחרת, אלא באישור המנהל בכתב. אין לנו מידע האם השר בנט קיבל אישור מהמנהל כנדרש במקרה זה. אבל לכולנו, פשוטי העם, רצוי להכיר את הוראות החוק. גם אם חשבנו שיהיה מאוד מקורי ומרגש להביא לחברים, לקרובים או לשותפים עסקיים עתיקה מארץ הקודש כשי מיוחד, יש צורך לעשות זאת על פי אישור מראש.
