זהו התצלום הידוע הראשון של הפסל המפואר Moschophoros (הכינוי היווני ל”נושא העגל”), בעת חשיפתו באקרופוליס באתונה בשנת 1864.
הפסל, מתוארך לשנת 560 לפני הספירה לערך ובמקורו היה בגובה של 1.65 מטר. הוא נמצא כעת במוזיאון האקרופוליס באתונה. הדמות מוצגת עומדת כשרגלה השמאלית ניצבת מעט קדימה מהרגל הימנית. הדמות עטורת זקן עבה שמתעגל סביב שפתו התחתונה והעליונה מגולחת. הזקן מעיד על אדם בוגר. שערו מתולתל ועוטף את מצחו. לדמות שלוש צמות מכל צד, הנופלות על חזהו. השיער בחלקו העליון קשור בסרט צר. יש לו עיניים גדולות אשר היו עשויות כנראה אבנים צבעוניות. מבנה הגוף של הדמות המוצגת בפסל מתאר כוח ועוצמה. הדמות לובשת גלימה דקה, אבל היא מרמזת על מתאר הגוף העירום שהוא היבט חיוני באמנות על פי המוסכמות האמנותיות בתקופה בה בוצע הפסל. הגלימה נועדה כנראה להותיר רושם שמדובר באזרח מכובד. הכתובת מעידה כי פסל זה הוקדש על ידי מישהו בשם רומבוס (ייתכן שקומבוס או בומבוס; ראשית השם חסרה) לאתנה, אלת החוכמה. כנראה שמממן הפסל היה אמיד מאוד ואזרח מוכר באטיקה אשר הציע פסל בדמותו לאתנה. העגל על כתפיו מייצג את הקורבן שהוא עומד להעניק לאלה.
יחסי הגומלין בין העגל ונושא העגל מייצגים קשר חזק ובלתי נפרד בין השניים. רגלי העגל מוחזקות היטב על ידי זרועותיו של נושא העגל ויחדיו יוצרות קומפוזיציה בצורת X. תיאור דמות העגל על גבי נושא העגל מותירה בעיני המתבונן תחושה של קשר משמעותי בין השניים.
האיש בפסל מחייך, פיו מגולף ומתווה בשקדנות רבה, תכונה ייחודית שאפיינה את השלב הזה בפיסול היווני הארכאי. מצבו של הפסל גרוע והוא שבור באזורים מסוימים. שתי הרגליים חסרות מתחת לברכיים. כפות הידיים שבורות. אבר המין והירך השמאלית נחתכו מהפסל. החצי התחתון של הפנים (אזור הזקן) נקטע. אצבעות כף הרגל הימנית מחוברות לבסיס הפסל. העגל שמור היטב, למעט אוזנו השמאלית ואילו העיניים, אשר היו עשויות בשיבוץ ככל הנראה, נעדרות.
ההריסות הפרסיות – בגרמנית Perserschutt
נושא העגל נחשף ב”פֶּרְסֶרְשוּט” – מונח גרמני שפירושו “הריסות פרסיות”, והוא מתייחס לרוב הפסלים האדריכליים שנפגעו על ידי הצבא הפרסי הפולש של כורש הראשון באקרופוליס של אתונה, במהלך הפלישה הפרסית השנייה ליוון בשנת 480 לפני הספירה. האתונאים ברחו מהעיר וחזרו רק עם עזיבת הפרסים. אתונה נהרסה ונשרפה, ורוב המקדשים נבזזו והושחתו. הפריטים המחוללים נקברו בטקס על ידי האתונאים. האתונאים בנו מקדשים ויצרו פסלים חדשים למקדשים אלה. השרידים הפגועים נשמרו בזכות ההטמנה שלהם בתקופה היוונית הקלאסית והם נחפרו ונחשפו לראשונה בשנת 1863.
בין הפסלים המפורסמים הנוספים שנחשפו בהריסות הפרסיות היו גם:
- ה- Kritios Boy – פסל שיש מדהים מהתקופה הקלאסית הקדומה (אשר תחילתה בשנת 500 לפסה”נ לערך). זהו הפסל הקלאסי הראשון שידוע שהוא בוצע תוך הצגת מנח גוף המכונה – contrapposto. חוקר האומנות הקלאסית, קנת קלארק, כינה אותו: “העירום היפה הראשון באמנות”. יתכן שהיו פסלי ברונזה קודמים שהשתמשו בטכניקה זו, אך אם כך, הם לא שרדו. ‘ילד קריטיוס’ נקרא כך מכיוון שהוא מיוחס לפסל האתונאי קריטיוס. גובהו של הפסל היה 117 ס”מ.
- שלוש הדמויות מהטימפנון (המשולש המעוטר בגמלון הגג) המערבי של מקדש Hekatompedon, המקדש שקדם לפרתנון, בראש האקרופוליס.
- רוכב הרמפין או Rampin Horseman פסל שיש משנת 550 לפני הספירה בערך. ראש הפסל נחשף באקרופוליס במאה ה-19 והועבר למוזיאון הלובר בפאריס בעוד שחלקיו האחרים נחשפו עשר שנים מאוחר יותר במסגרת חפירת ההריסות הפרסיות והם מוצגים במוזיאון האקרופוליס.
