פסל ניקה מסמותרקיה

פסל הלניסטי עוצר נשימה, מהיפים באמנות הקלאסית, המוצג במוזיאון הלובר בפריס גובה הפסל: 328 ס"מ

ניקה מסמותרקי (ביוונית: Νίκη της Σαμοθράκης), הוא פסל עשוי שיש מן התקופה ההלניסטית. הפסל מתאר את האלה ניקה כדמות בעלת כנפיים הפרוסות אל מול הרוח. הפסל נחשב לאחד מאוצרות האמנות הגדולים של המוזיאון הפופולארי ביותר בעולם, אף על פי שידיו וראשו אבדו במרוצת השנים.


לפי השערות יצר את הפסל פיתוקריטוס איש רודוס, בתחילת המאה השנייה לפנה”ס, לזכר ניצחון ימי. הפסל הוצב בהיכל האלים הכבירים באי סמותראקי .(Samothrace) הוא נחשף בחפירה ארכיאולוגית בשנת 1863 על ידי שארל שאמפּוּאָזוֹ (Charles Champoiseau) הקונסול הצרפתי באֶדִירְנֶה (כיום בתורכיה, על גבול יוון).

איור הפסל

הפסל מציג את דמותה המכונפת של ניקה , אלת הניצחון היוונית, כשהיא נמצאת במצב של הליכה ורגלה הימנית פוסעת קדימה ונושאת את משקלה. האלה לובשת בד כבד המתנופף ברוח חזקה סביב מותניה ואילו מתאר פלג גופה העליון מודגש על ידי בד דק הצמוד לגופה. לדמות זוג כנפיים גדולות ופרושות והן מעוצבות במנח המזכיר ציפור גדולה בשעת נחיתה על הקרקע. ראשה היה מופנה שמאלה ובידה, השבורה כעת, החזיקה כנראה את אחד מסמליה של ניקה כמו חצוצרה או זר ניצחון. לדעת חוקרים שונים מקור ההשראה לפסל הזה היה בפסל ניקה מסוף המאה הרביעית לפנה”ס אשר הוקם לזכר ניצחון דמטריוס על הצי התלמאי ליד קוס בשנת 306 לפנה”ס (אבי יונה 2004: 182-181).

נִיקֵה ביוונית – Νίκη :ניצחון, הייתה אלת הניצחון במיתולוגיה היוונית, ובת לוויתם של זאוס, ראש האלים, ושל אתנה, אלת החכמה והמלחמה. היא הייתה יכולה לרוץ ולעוף במהירויות עצומות, אך זולת תכונה זו, היא לא התייחדה ביכולות נוספות. ניקה הייתה בתם של פאלאס וסטיקס, ואחותם של קראטוס, ביה וזלוס. בקרב הרומאים היא נודעה כוִיקְטוֹרְיָה.
באמנות ,ניקה תוארה כאישה מכונפת ,העוטה לגופה גלימה מתנפנפת ומחזיקה בידיה מטה, בקבוקון או כד, ולעיתים אף כלי נגינה, דוגמת חליל או לירה .על פי רוב, היא יוצגה כדמות זעירה הניצבת על כף ידו של אל אחר, מציצה מבין בגדיו וגלימותיו או מעופפת ממעל לו, סמל לניצחון ולתקווה.

“ניקה המתירה את סנדלה”
הוא תבליט שיש יווני המתוארך לערך לשנים 409 עד 410 לפסה”נ. התבליט, בגובה של כ-165 ס”מ, הוצג כחלק מלוח המעטר מעקה במקדש אתנה-ניקה, ובו סדרה של תיאורי האלה ניקה. המקדש הקטן והמושלם ביופיו, ניצב מעל למערך הכניסה לאקרופוליס באתונה, הידוע בכינוי היווני – הפְּרוֹפִּילֵאָה.

התבליט מוצג במוזיאון האקרופוליס באתונה.
בתבליט מופיעה ניקה כאישה חסרת כנפיים, עומדת על רגלה האחת ובעזרת ידה היא מנסה להתיר את הסנדל שלרגלה המורמת ויש האומרים שפשוט מגרד לה. ראשה לא נשמר. עיצוב המנח של הדמות דינמי ומלא בתנועה וחריג מאוד באמנות הקלאסית. הגוף מתואר בצורה מושלמת מתחת למעטה הבגד הדק. גם עיצוב הבגד דינמי ויוצר דגמים המנותקים מן התיאור האנטומי של הגוף. עין הצופה נמשכת אל משחק התנועות וחופש הקווים שבתבליט (אבי יונה 2004: 145).

ניקה המתירה את סנדלה

הלוגו של חברת הנעליים נייקי:
ישנם הטוענים שמקור ההשראה לסמל מותג הספורט נייקי היה פסלה של ניקה מסמוטרקי, אשר יש שראו דמיון בין מתאר כנף האלה ביחס לגופה למתארו של סמל החברה. אך האמת ההיסטורית הרבה פחות רומנטית. פיל נייט (Phil Knight) מרצה להנהלת חשבונות באוניברסיטת פורטלנד שבארה״ב, פנה בראשית שנות השבעים של המאה ה-20 לסטודנטית לאמנות קרולין דוידסון(Carolyn Davidson) וביקש ממנה לעצב לוגו לחברת הנעליים Blue Ribbon Sport שבבעלותו. נייט ביקש פס או לוגו שניתן יהיה למקם בצד החיצוני של הנעל, שיראה למרחוק, יתמוך בצורתה ויביע תנועה ומהירות. פסים על נעלי התעמלות לא היו המצאה חדשה והיה להם תפקיד פונקציונלי: שלושת הפסים של אדידס החזיקו את הנעל והסוליה ביחד והפסים של פומה תמכו בכף הרגל. דוידסון הכינה לנייט כמה סקיצות שלא השביעו את רצונו, אבל מאחר שהוא מיהר להדפיס קופסאות, בחר נייט בפס אלכסוני שצורתו מזכירה את האות V ואמר לה: ״אני לא אוהב אותו, אבל אני חושב שאתרגל״. תמורה לעבודתה זכתה דוידסון לשכר של 35$. מתברר שגם שם החברה נייקי נבחר באופן אינטואיטיבי לחלוטין ומבלי שהייתה אסטרטגיה ברורה בבחירה, זאת למרות שנייקי הידועה בהיותה מהירה, נבחרה בפרוש כאלת הניצחון שהוא ערך מרכזי בספורט.

סמל NIKE

כמובן שלא ניתן לסיים את הסקירה מבלי להזכיר את תבליט האלה ניקה שנחשף בחפירות הבסיליקה העירונית באשקלון. בבסיליקה התבצעו חפירות ארכיאולוגיות נרחבות בשנים האחרונות ולאחר פעולות שימור, שחזור ופיתוח היא נפתחה לאחרונה למבקרים.

הניקה של אשקלון

לקריאה נוספת - אבי יונה, מ' 2004 . תולדות האמנות הקלאסית. מוסד ביאליק. ירושלים