חאן אל חילו

חאן אל חילו ניצב בלב שטחה של העיר לוד מימי הביניים ומהתקופה העות’מאנית. מבנה החאן המרשים הוא עדות חיה לפעילות העירונית השוקקת שהייתה במקום במהלך התקופה הממלוכית והתקופה העות’מנית ועד לראשית שנות ה-50 של המאה ה-20.


רקע היסטורי וארכיאולוגי

חאן אל חילו ניצב בלב שטחה של העיר לוד מימי הביניים ומהתקופה העות’מאנית. מבנה החאן המרשים הוא עדות חיה לפעילות העירונית השוקקת שהייתה במקום במהלך התקופה הממלוכית והתקופה העות’מנית ועד לראשית שנות ה-50 של המאה ה-20.
מיעוט העדויות הכתובות מקשה על שיחזור תולדותיו של החאן. ממצאי החפירות הארכיאולוגיות שבוצעו בחאן מעידים כי הוא נבנה בראשית המאה ה-19. התיעוד החזותי הקדום ביותר של המבנה נמצא בצילומי אוויר של לוד שנעשו בשנות השלושים של המאה ה-20. בצילומים אלו נראה החאן על כל אגפיו המוכרים כיום. בנוסף ניתן לראות מספר מבנים שבנויים בצמוד לחאן ממערב. מקור השם ‘חילו’ שפירושו מתוק, ניתן למבנה בתקופת המנדט, את שימש החאן מקום להשריה של גרעיני ‘תורמוס חילו’ (תורמוס מתוק).
מבנה החאן כפי שהוא נראה כיום כולל שלושה אגפים. בצפון אולם גדול המקורה בקמרונות מוצלבים. האגף הדרומי, אשר הרוס חלקית, מורכב משתי יחידות הבנויות גב אל גב, האחת מורכבת מסדרת חדרונים הפונים אל החצר, השנייה – בעלת שתי קומות – פונה אל החוץ . יחידה זו מורכבת משבעה חדרים. מעליהם עומדים חדרים בקומה השנייה, אשר הגישה אליהם מהגג אשר משמש כגלריה ממנה תצפית מרשימה אל החצר. האגף המזרחי הינו אגף חד קומתי והוא מורכב משורת חדרונים הנפתחים אל אכסדרה מקורה. לאורך האכסדרה ניתן לראות את האבוס שבו הוגש המזון לבהמות וכן את הווים ששמשו לקשירת הבהמות. מדרום ומצפון לקמרונות האגף המזרחי עומדים חדרים נרחבים יותר. האכסדרה נפתחה אל חצר קטורה שעל פי רוב היה בה בור מים ואף סביל להשקות את באי החאן. שער רחב ומרשים קבוע באגפו הדרומי של החאן. משקוף השער מעוטר בדגם משונן המסותת באבן. הצלע הרביעית של החאן (לכיוון מערב) הייתה קיר בנוי בלבד אשר חצץ בין חצר החאן לבין בתי מגורים שנבנו בצמוד לקיר ממערב.
מיקומו של החאן במרכז העיר מלמד שככל הנראה היה זה חאן עירוני – חאן הניצב בלב העיר ומשמש בעיקר סוחרים המגיעים לעיר מכפרי הלוויין בכדי לסחור בשוק. כפרי הלוויין נמצאים על פי רוב במרחק שעות הליכה אחדות מהעיר. בני הכפר יכלו להגיע לעיר רכובים על בהמה, למכור את תוצרת אדמתם, לרכוש מוצרי מלאכה מחנויות החאן והעיר ולשוב בו ביום או לכל המאוחר למחרת לכפרם. בכך שונה החאן מחאנים אחרים המוכרים אשר ניצבו מחוץ לעיר לצד הדרכים הראשיות. חאנים אלה שימשו בעיקר שיירות אשר הובילו סחורות בין מחוזות ואף בין ארצות שונות.

מכון ישראלי לארכיאולוגיה ע”ר יוזמת בשיתוף עם ההיברו יוניון קולג’ פרויקט רב שנתי של מחקר וחפירות בחאן וסביבתו במגמה להאיר שאלות רבות באשר לעברו של החאן. הפרויקט הקהילתי הינו מיזם ייחודי המשלב נוער ומבוגרים מכול גווני הקשת בעיר לוד, יהודים וערבים, דתיים וחילוניים ותיקים ועולים. בזכות הגישה הקהילתית אנו עדים להזדהות של קבוצות האוכלוסייה השונות עם הפרויקט אף שלא אחת מדובר באנשים המחזיקים בעמדות קוטביות זו לזו. 

תהליך השימור של החאן נעשה על בסיס חקר יסודי של מתארו של המבנה ובהתאם לכללי האתיקה המקובלים בעולם לשימור מבנים עתיקים. עבודות השימור מתבצעות על ידי צוות מקצועי של משמרים מטעם מכון ישראלי לארכיאולוגיה. לצד אנשי המקצוע אנו משבצים צעירים מבני העיר, אשר נשרו ממערכת החינוך. בחורים אלה זוכים להכשרה מקצועית בתחום השימור ובנוסף הם יהפכו לשגרירים נאמנים של הפרויקט אשר יאבקו על שימורו ועל טיפוחו.

המצב ההנדסי של החאן

החאן נבדק באופן ייסודי על ידי מהנדסי שימור מטעם מכון ישראלי לארכיאולוגיה. חלקו המערבי של האולם ניזוק באופן קשה ויש לבצע בו תמיכות, לשחזר חלק מהקירות ולשקם את קמרון התקרה אשר קרס. האגף הדרומי, נהרס בחלקו כבר בשנים הראשונות לאחר נטישת החאן ובעקבות חורפים קשים בשנים 1991-1993 נגרם נזק משמעותי לחזית הדרומית על שתי הקומות שבה. יש לשקם את החזית הזו מן המסד ועד הטפחות. גם חזיתות החדרים הפונים לחצר המרכזית בחאן, נפגעו במהלך השנים ותידרש להם עבודת שיקום. החאן נבנה בשיטות מסורתיות ללא שימוש בחומרי מילוט מודרניים. מסיבה זו נדרשת עבודת שיקום יסודית לליבת הקירות ולמילוי המשקים בין אבני הבניה. בשל השינויים המשמעותיים בטופוגרפיה של סביבת החאן, נוצרו בעיות ניקוז של מי גשמים במבנה ויהיה צורך להסדיר את הניקוז.

אולם החאן משתרע על פני כ-150 מ”ר. 
השטח הכולל של האגף הצפוני – מזרחי הוא כ-100 מ”ר. באגף המזרחי ישנם 5 חדרים ושטח כול אחד מהם כ-12 מ”ר. הגישה לחדרים אלה מתבצעת דרך פורטיקו המקורה בתקרת קמרונות מוצלבים ופתוח לעבר החצר המרכזית. שטח הפורטיקו כ-90 מ”ר. בפינה הדרומית-מזרחית ישנו חלל ששטחו הכולל כ-40 מ”ר והוא פתוח כיום לכיוון דרום ולמזרח. באגף הדרומי ישנם 7 חללים שפונים דרומה, אל מחוץ לחאן והם שימשו ככול הנראה כחנויות, שטח כול חלל כ-8 מ”ר. בחלק הפונה צפונה, אל החצר ישנם 7 חדרים ושטח כול אחד מהם כ-8 מ”ר. בקומה השנייה של האגף הדרומי ישנם 6 חדרים, לכול אחד מהם דלת וחלון הפונים צפונה, אל מרפסת פתוחה וכן חלון נוסף בקיר הפונה לחזית הדרומית. שטח כול אחד מהחדרים כ-8 מ”ר. סך כול השטח המקורה בחאן כ-600 מ”ר ובנוסף החצר המרכזית המשתרעת על פני כ-475 מ”ר. חצר זו תרוצף ותהפוך לנישה מקסימה בלבו של החאן. המתכננים של ‘יסודות’ שוקלים לשחזר את שורת המבנים אשר תחמו את החאן בעבר באגפו המערבי. מדובר במבנים מקורים בכיפות אשר השתרעו על פני שטח של כ-180 מ”ר נוספים. 

יעדים לפיתוח המבנה וסביבתו

  • מבנה החאן יימסר ליזמים לצורך הפעלתו לאחר ביצוע הפעולות להלן:
  • יבוצעו חפירות ארכיאולוגיות משלימות בשטח המבנה
  • עבודות השחזור והשימור של המבנה יושלמו (ייתכן שישוחזר אגף מערבי)
  • כול אגפי המבנה יהיו מיוצבים באופן שמהנדס שימור יוכל לאשר את השימוש במבנה לצרכי תיירות. יוסדרו הניקוזים בתחום המבנה ובסביבתו המיידית.
  • יותקנו רצפות למבנה בהתאם למקובל בעבודות שימור של מבנים קדומים
  • יותקנו אמצעים לחיבור המבנה לתשתיות מבלי לפגוע פיסית במבנה ומבלי לפגוע באופיו של המבנה.
  • תוכן תכנית מפורטת, בידי אדריכל שימור, להכשרת המבנה לקליטת קהל.
  • השטח הפתוח הסובב את המבנה יפותח כגן תיירותי ובו שבילים, פינות ישיבה מוצלות ותאורה היקפית.
  • מוצע להקים בגן תיאטרון פתוח שיאפשר לקיים אירועים וטקסים המוניים.
  • ברחבי הגן יהיו שטחים מוגדרים ותחומים בהם יבוצעו חפירות ארכיאולוגיות. המבקרים בגן יוכלו להיחשף כמה חודשים בשנה לעבודתם של הארכיאולוגים וביתר חודשי השנה יוצגו הממצאים האיכותיים באתרם כששלטים יתארו את הממצאים.
  • מוצע להפעיל מרכז מבקרים במתנ”ס שיקגו הסמוך לחאן. במרכז המבקרים יוצגו מייצגים קצרים העוסקים בלוד ובעברה וכן תערוכה שתציג את הממצאים החשובים מתולדות העיר.
  • בסמוך לחאן יטופחו מוקדי תיירות נוספים בהם: כנסיית סנט ג’ורג’, מסגד אל-עומרי, בית הקשתות, מסבנת אל-פאר, בית הבד של חסונה והשוק העירוני.
  • ציר הליכה תיירותי יפותח בין החאן לבין אתר הפסיפס של לוד, אשר נמצא כ-300 מטרים מזרחית לחאן. באתר מתוכנן מוזיאון הפסיפסים הלאומי.

שימושים עתידיים במבנה

על פי התכנית הרעיונית שגיבש צוות התכנון של מכון ישראלי לארכיאולוגיה, אמור החאן לשמש כעוגן מרכזי מושך קהל לפרויקט התיירות של לוד העתיקה. החאן יועבר בזיכיון לניהול על ידי יזם בודד או כמה יזמים. יזם שיקבל לידיו את החאן או חלקים ממנו, יהיה מחויב לפעול בהתאם להסכמים שיעגנו את השמירה על המבנה העתיק כאתר מורשת. מוצע לפתח באולם הגדול בחאן מסעדה, אשר תוכל לעשות שימוש גם בחצר המרכזית של החאן. קבוצת החדרים בפינה הצפונית-מזרחית של החאן תוכל לשמש כחלל מטבח למסעדה. החדרים הסובבים את החצר, באגף המזרחי ובאגף הדרומי (בקומה הראשונה) יוכלו לשמש כחנויות לתיירים. כך גם באשר לשורת החדרים הפונים אל מחוץ לחאן, באגף הדרומי. החדרים שבקומה השנייה ישמשו כמשרדים להנהלת הפרויקט ולזכיינים המפעילים את החאן.