זיוף עתיקות

כתב - אלון שביט

סוגיית זיוף העתיקות מטלטלת מעת לעת את ציבור שוחרי העתיקות. הפרשה שזכתה לתהודה הרבה ביותר מיוחסת ליהודי המומר, מוזס וילהלם שפירא, אשר חי בירושלים במאה ה-19 והתפרנס ממכר עתיקות. בשנת 1883 טען שפירא שהוא רכש בסכום צנוע 15 אגרות אשר נמצאו במדבר יהודה ובהן טקסטים מקראיים שתוארכו על ידי מומחים לשלהי ימי בית ראשון. בעוד מומחי התקופה מתלבטים באותנטיות של הממצאים, הוחלט במוזיאון הבריטי לרכוש את המגילות, שהיוו באותם ימים הטקסט המקראי הקדום ביותר בעולם, בסכום אגדי של מיליון לירות שטרלינג. אך זמן קצר לאחר מכן, הכריזו שורה של חוקרים על המגילות כמעשה זיוף ושפירא הפך מאישיות מבוקשת לאדם נרדף, אשר לבסוף שם קץ לחייו בבית מלון ברוטרדם שבהולנד. את סיפורו המרתק ניתן לקרוא בספרה של בתו, מרים: “בת ירושלים הקטנה”. ספרה של שולמית לפיד, “כחרס הנשבר” מבוסס אף הוא על פרשה מרתקת זו. המגילות המזויפות לכאורה התגלגלו בין אספנים וככול הנראה עלו באש בביתו של האספן, סר צ’ארלס ניקולסון, אשר היה האחרון שרכש אותן. לימים, העלו חוקרים אחדים את האפשרות שהמגילות אותן שפירא מכר, לא היו מזויפות אך לא ניתן היה לבחון אותן שנית.
לפני שנים אחדות נודע שאספן עתיקות בשם עודד גולן מחזיק בו בזמן בשני ממצאים עתיקים שהם אולי החשובים ביותר בעולם הן למורשת היהודית והן למורשת הנוצרית. גלוסקמת אבן טיפוסית למאה הראשונה לספירה, עליה נחרטה הכתובת: “יעקב בר יוסף אחי יושוע”. כתובת זו יוחסה ליעקב, אחיו של ישו ותיבת הקבורה שהייתה נפוצה בשלהי ימי בית שני התאימה לימיו של ישו ובני דורו. הממצא השני היה כתובת עברית בסגנון ימי הבית הראשון, אשר יוחסה לימי המלך יהואש, במאה ה-9 לפסה”נ. הכתובת מתארת פעולות לשיקום בית המקדש אשר יש להן עדות במקרא. רשות העתיקות העלתה חשד מידי כיצד יתכן שאספן עתיקות אחד הצליח לשים את ידו על שני ממצאים מהחשובים ביותר בתולדות הארכיאולוגיה של ארץ-ישראל. להבנת מנהל תחום מניעת השוד ברשות העתיקות היו אלה יצירות מזויפות. הוקמו שתי ועדות מקצועיות שבחנו את הממצאים הללו ושתיהן הגיעו למסקנה שאכן שני הממצאים היו מזויפים. אף שחוקרים אחרים טענו שמדובר בממצאים אותנטיים, החליטה רשות העתיקות להגיש כתבי אישום נגד גולן ונגד סוחרי עתיקות נוספים.
המשפט נמשך 7 שנים, העידו במסגרתו כ-150 עדים מומחים ובפסק דין שכלל 50 עמודים קבע השופט פרקש שלא הוכח שאכן הממצאים היו מזויפים ולפיכך יש לזכות את גולן מרוב ההאשמות ובפועל מכל ההאשמות המהותיות הקשורות לשני הממצאים שתוארו לעיל. במהלך שנות המשפט, הגלוסקמה והכתובת נפגעו בשל רשלנות המשטרה.