המונומנטים החשובים בהרודיון לאור החפירות החדשות במדרונות ההר ובראשו

רועי פורת, יעקב קלמן ורחל צ'אצ'י - משלחת חפירות הרודיון ע"ש אהוד נצר, האוניברסיטה העברית ומכון ישראלי לארכיאולוגיה ע"ר

בהמשך לסקירה קודמת שפרסמנו על תולדות אתר הרודיון, מוגשת בזאת סקירה המתמקדת במונומנטים החשובים שנחשפו בשנים האחרונות בהרודיון.

התיאטרון ואולם האירוח המלכותי

התיאטרון בהרודיון נבנה בעשור השלישי לפנה”ס במדרון הצפוני של ההר. זהו תיאטרון קטן, שנועד לכ-350 צופים, והוא כולל אודיטוריום קטן ובמה. גולת הכותרת של התיאטרון הוא אולם מלכותי מפואר וגדול, ששמש את המלך ומקורביו כחדר אירוח במהלך האירועים בתיאטרון. האולם, שהשתמר היטב, נמצא מעוטר בציורי קיר ייחודיים (בשני שלבים), שבמרכזם ציור סצנות נוף מגוונות בתוך מסגרות דמויי חלונות, וכן בטיח מכויר (סטוקו) בדגמים אדריכליים וצמחיים.  
העיטור, הכולל את סצנות הנוף, בוצע כנראה לקראת  ביקורו של מרקוס אגריפה, המשנה לקיסר, בשנת 15 לפנה”ס. אז נערך שיפוץ מקיף בתיאטרון, והאולם המלכותי עוטר מחדש על ידי אומנים מהשורה הראשונה באימפריה. מסתבר כי מעל האולם המלכותי הייתה קומה מפוארת נוספת, ששמשה אולי את המלך ואורחיו כקומת צפייה במופעי התיאטרון.
במהלכו של המפעל המונומנטאלי של הקמת ההר המלאכותי של הרודיון, כחלק מהקמת אחוזת הקבר הענקית של הורדוס בשנות חייו האחרונות, הפך שטח התיאטרון כולו למחנה הפועלים אשר עסקו בבניה. לשלב זה יש ליחס  קירות דלים ומתקני בישול שנמצאו בתוך האולם המלכותי, וכן כתובות גרפיטי שנמצאו על הקירות המעוטרים.

פרסקו ובו עיטור חלון באולם המלכותי
סטוקו ועיטור צבעוני
פרופ’ נצר ז”ל ורועי פורת בוחנים את העיטורים

קבר הורדוס

מבנה הקבר (מאוזוליאום) נחשף במדרון הצפון-מזרחי של ההר, סמוך לשרידי גרם המדרגות, כשפניו לירושלים. המבנה בעל בסיס ריבועי (10X10 מ’) והתנשא במקור לגובה של כ-25 מ’. המאוזוליאום כלל שלוש קומות חדרים וגג בצורת חרוט קעור. מעל למסד ניצבה קומה ריבועית ועליה קומה עגולה שהוקפה ב-18 עמודים. המאוזוליאום נבנה באבן גיר קשה. הבנייה והעיטורים הרבים שקישטו אותו נעשו באיכות מעולה.

שחזור ראש התולוס – במוזיאון ישראל
מודל המאוזוליאום באתר
המחשה של מיקום המאוזוליאום לצד
גרם המדרגות

סמוך למבנה הקבר התגלו שרידים של שלושה ארונות קבורה מאבן (סרקופגים). נראה כי הארון בגוון האדמדם שעוטר בוורדות (רוזטות) היה ארון הקבורה של הורדוס, ואילו השניים האחרים, שנבנו באבן לבנה, היו של בני משפחתו. שרידים של קירות תמך הנושאים אדמת גן וברכת השקיה הם זכר לגן הנוי שהקיף את המאוזוליאום.

את אחוזת קברו השלים הורדוס, מעט לפני מותו, רק לאחר שבנה סביב את המצבה הענקית בדמות ההר המלאכותי בצורת הקונוס. חשוב לציין כי מתחם הקבר הוא האזור היחיד במדרון שלא כוסה בשלב זה על ידי שפיכת העפר.  מבנה הקבר נהרס עד היסוד על ידי המורדים במהלך המרד הראשון. ארון הקבורה שיוחס להורדוס נמצא מנותץ למאות רסיסים, ואילו שני הארונות האחרים הושלכו ממבנה הקבר ונמצאו שבורים למרגלותיו.

מערך הכניסה המלכותי לארמון ההר, לשלביו 

פרוזדור המדרגות לארמון ההר

מערך הכניסה לארמון ההר נחשף במהלך החפירות בשנים 2015-2014. במוקדו של מערך הכניסה פרוזדור מרשים, בעל מערכת קשתות מסועפת, אשר נבנו לרוחב הפרוזדור בשלושה מפלסים, כדי לתמוך את קירותיו הצדדיים ולאפשר את מעבר המלך ומקורביו דרכו, ישירות אל חצר הארמון.  

הפרוזדור, שהשתמר לגובה של כ-16 מ’, נבנה בשנותיו האחרונות של הורדוס, עם תחילת יישומה של התוכנית שהגה להפיכתו של הר הרודיון להר מלאכותי שיהווה

פרוזדור המדרגות לארמון ההר
מבט לכיוון מטה

מונומנט הנצחה בולט ומרשים לפועלו. במהלך החפירות הסתבר שמסדרון הקשתות לא שמש בפועל מעולם, ועוד בטרם הושלם הוא בוטל וכוסה. נראה שהורדוס הבין שיומו קרב, והחליט להפוך את ההר כולו ל’תל קבורה’ –מעין מצבת ענק (‘נפש’) לזכרו. פרוזדור הכניסה כוסה כליל בעת הקמת ההר המלאכותי, ועל גביו נבנה חלקו העליון של גרם מדרגות מונומנטאלי חדש וטקסי, שנבנה מתחתית ההר ועד ראשו.  
בחפירות נחשף גם חדר הכניסה המקורי של הארמון, שהיה מעוטר בציורי קיר צבעוניים (פרסקו), ופתח כניסה מרשים הוביל אליו (ונסתם עם ביטול פרוזדור הקשתות). בחדר זה נמצאו שרידים רבים של המורדים שפעלו בהרודיון במהלך המרד הגדול, בהם מטבעות המרד וקירות דלים.
בתוך פרוזדור הקשתות נמצאו שרידים מרשימים של מנהרות מימי מרד בר כוכבא שנבנו בהרודיון כחלק מלוחמת הגרילה שניהלו המורדים כנגד הרומאים. 

חתך (למטה) ותכנית מסדרון המדרגות (למעלה)
תכנית המונומנטים על רקע תצלום אויר של הרודיון
לקריאה נוספת - לעיון נוסף
נצר א', קלמן י', פורת ר' וצ'אצ'י-לוריס ר', 2009; קבר הורדוס ותיאטרון מלכותי במורד ההר בהרודיון, קדמוניות 138 (שנה מ"ב), עמ' 104 – 117

פורת ר', קלמן י' וצ'אצ'י ר', 2015. "החפירות במערך הכניסה לארמון ההר בהרודיון ומכלול אחוזת הקבר של הורדוס", קדמוניות 150, ירושלים, עמ' 89 -101.

רוזנברג ס', מבורך ד' (עורכים). הורדוס: מסעו האחרון של מלך יהודה. מוזיאון ישראל, ירושלים

Porat R., Chachy R., Kalman Y., 2015. Herodium I-Herod's Tomb Precinct, Final Reports of the 1972–2010 Excavations Directed by Ehud Netzer, Jerushlem.