האם נמצאו חללים נוספים בקברו של המלך המצרי תוּת עַנְח-אַמוֹן

מכ”ם חודר קרקע חשף מעבר סודי שהוחבא מאחורי הקיר הצפוני של תא הקבורה של המלך תות ענח-אמון. הידיעה המרעישה הגיעה ממצרים בשנת 2015, ושלחה גלי התרגשות ברחבי העולם. לאחר שכבר ניסו פעמים אחדות בעבר לסתור את ההשארה הסנסציונית, שוב ישנה תקווה כי קברו המפורסם של המלך תות ענח-אמון מסתיר חדרים סודיים.האגיפטולוג הבריטי ד”ר ניקולס ריווס החייה את פרשת התאים המסתוריים בקברו של המלך תות לפני חמש שנים. הוא הבחין בחריגות בקירות המטויחים של הקבר. סריקת מכ”ם חודר קרקע אוששה את תקוותיו. שר העתיקות הנלהב של מצרים טען ל- “90 אחוז וודאות” שהחדרים אכן שם. עם זאת, נראה כי שתי סריקות מכ”ם שבוצעו לאחר מכן סגרו את הגולל על כל ציפייה למציאת מומיות נסתרות. בשני המקרים לא היו ממצאים כלל.על פי כתב העת המדעי Nature, הספקולציות התעוררו לאחר שבוצע סקר מכ”מ נוסף, הפעם בשטח המקיף את הקבר. זאת בעוד סריקות קודמות הוגבלו לתחום של הקבר בלבד. ממצאי הדו”ח שלא פורסם ופרטיו הוצגו לכתב העת והם מחיים תיאוריה שנויה במחלוקת לפיה מקום קבורתו של המלך הצעיר מסתיר את קיומו של קבר גדול יותר שיתכן והמלכה המצרית המסתורית נפרטיטי, נקברה בו. לפי כתב העת, הארכיאולוג מַמְדוּח אֶלְדָמָטִי עמד בראש צוות שהשתמש ברדאר חודר קרקע כדי לחקור סביב קברו של תות. דו”ח הממצאים של הצוות טרם פורסם. אך הם זיהו חלל דמוי פרוזדור, הניצב לפתח מדומה בקיר הצפוני של תא הקבורה של תות. אם נכונה ההשארה הדבר מרמז על נוכחות של מבנה קבר נסתר, גדול בהרבה משהעריכו בעבר.

איור ממוחשב המציג את מערך קברו של הפרעה המצרי תות ענח-אמון (1323-1341 לפני הספירה), בעמק המלכים, לוקסור, יחד עם שני תאים נוספים שאינם חשופים. מקור: Getty Images

ריי ג’ונסון, אגיפטולוג של המכון המזרחני בשיקגו (Oriental Institute) מאשר את הממצאים ומשוכנע שיש ‘משהו’ בצד השני של הקיר הצפוני של תא הקבורה. על פי Nature תוצאות סקר הרדאר נמסרו לידי מועצת העתיקות העליונה במצרים בתחילת פברואר השנה. המגזין פרסם תרשים המציג את המבנה הידוע של קבר תות, ובו חלק מממצאי סקר הקרקע האחרון. 

חשיפת קברו של תות ענח אמון

זו הייתה התגלית הארכיאולוגית המשמעותית ביותר בכל ההיסטוריה: קבר כמעט שלם של פרעה מצרי קדום. האגיפטולוג הבריטי, האוורד קרטר לא הבין את זה באותה תקופה. זה היה חריג שבעוד כמעט לכל הפרעונים האחרים היו קברים שמתהדרים במסדרונות ארוכים ובחדרים נפרדים לנשים ולילדים, קברו של המלך תות היה קטן באופן מיוחד. לקבר היה חדר נספח קטן מלא רהיטים. קירות המסדרון המוביל לחדר הקבורה נמצאו לא מעובדים וללא עיטורים וחדר האוצר עלה על גדותיו בממצאים. תא הקבורה עצמו הספיק בקושי בכדי להכיל את סדרת הסרקופגים שהוכנסו האחד לתוך השני, ובתוכם נקבר המלך.יש הטוענים כי צורת הקבר וכיווני החללים שלו תואמים קברים שיועדו למלכות. רבים מבין החוקרים תמימי דעים שהקבר לא הוכן במקורו למלך תות ענח-אמון.יתכן שהוא נבנה עבור אמו או שמה אמו החורגת המלכה נפרטיטי (הקשר הישיר ביניהם לא וודאי). אם כי יתכן שהקבר נועד לאחותו למחצה ולאשתו המלכותית ענח אֶסֶנְאמון, או למלכה ענח חֶפֶּרוּ-רֶע. האגיפטולוג הבריטי ד”ר ניקולאס ריווס הכריז בשנת 2015 על התגלית המיוחדת. הוא הבחין בשקעים מוזרים בטיח הקירות בחדר הקבורה של תות. הוא חקר סריקות תלת-ממד שבוצעו בלייזר, במהלך עבודות השימור שבוצעו לאחרונה בעיטורי הקבר המצוירים. הוא ביסס את הנחת המחקר שלו על שני ‘פתחים’ שהופיעו בסריקות הלייזר וכן על המחקר המעמיק שבוצע בממצאים היקרים מקברו של תות ענח-אמון, אשר בהם מסכת הקבורה המפורסמת שלו. הוא טען ששינויים שאובחנו בפסלוני נשים, פסלים עם שדיים, אשר הותאמו לייצג את דמות המלך והעדויות לעיצוב מחדש של קרטושים (חותמות עליהן שם מלכותי) רמזו שהקבר נועד לאישה ממשפחת המלוכה והוא הוסב לטובת המלך תות. ד”ר ריווס מניח שהמלכה הייתה נפרטיטי. לדעתו, מותו המוקדם של תות ענח-אמון אילץ את אנשיו להסב את חלל הקבורה בחופזה עבור המלך.

פסל נפרטיטי Neues Museum

רמזים מקוטעים מהעשור שבין מותו של אַחֶנְ-אָתֶן למלכותו של תות ענח-אמון מעידים על אפשרות של קיומם של פרעונים אחרים. אבל יתכן שהייתה זו נפרטיטי, זוגתו של אַחֶנְ-אָתֶן, אשר ניסתה להמשיך את השלטון תחת שם מלכותי אחר, כפי שעשתה זאת לפניה חתשפסות. אתר הקבורה של נפרטיטי מעולם לא נמצא. היו השערות שמומיה לא מזוהה אשר כונתה ‘הגברת הצעירה’, שנמצאה יחד עם מומיות אחרות שנבזזו, היא למעשה המומיה של המלכה. מציאת הקבר של נפרטיטי תאפשר לחשוף את גורלה של אחת הנשים היוצאות מן הכלל בהיסטוריה. אשה שהתפרסמה בזכות פסלה המרהיב שמוצג במוזיאון ה’חדש’ של ברלין (Neues Museum)  .חודשים ספורים לאחר שריווס פרסם את מסקנותיו, בשנת 2015, טכנאי הרדאר השנוי במחלוקת הירוקאטסו ווטנבה ערך את הסריקה הראשונה של הקבר בן 3300 השנים. הוא הצהיר שמצא שני חללים המכילים חפצים “מתכתיים” ו”אורגניים”. זו הייתה טענה יוצאת דופן שגרמה לסנסציה בינלאומית. האם יכול להיות עוד אוצר גדול ממש בהישג ידנו? האם ניתן לפתור את אחת התעלומות המפתיעות ביותר של מצרים העתיקה?בשנת 2016 זימנה מחלקת העתיקות המצרית את נשיונל ג’יאוגרפיק כדי לסייע בסריקה שנייה לאימות הטענה. צוות בראשות הגיאו-פיזיקאי דין גודמן ביצע סריקת GPR (מכ”מ חודר קרקע) אך לא מצא דבר. הפיזיקאי של אוניברסיטת טורינו, פרנצ’סקו פורצלי, הורשה לבצע סריקת מכ”ם נוספת בשנת 2017. גם הוא קבע נחרצות: “העבודה שלנו מראה בצורה חותכת שאין תאים נסתרים ואין מסדרונות הצמודים לקבר של תות ענח-אמון”. בחודש יוני 2019, התעוררה התקווה, דווח שמשלחת בריטית-מצרית החלה בבחינה אחר אנומאליות שנחשפו בסקירה של אוניברסיטת טורינו. אך ממצאי הבדיקה לא פורסמו. גם זאהי חוואס, לשעבר ראש אגף העתיקות של מצרים, אשר הוביל משלחת חפירות רחבת היקף סביב קבריהם של רעמסס ה-7, חתשפסות, רעמסס ה-3 ומֶר-נְ-פְּתָח, טוען שהוא חפר באופן אישי באזור שמצפון לקבר תות, בו נערכה סריקת הרדאר החדשה – ולא מצא דבר.בעוד שנתיים תציין הקהילה האגיפטולוגית מאה שנים לחשיפת קבר תות ענח-אמון בידי האוורד קרטר. הקבר המסתורי נחבא מעיני שודדי העתיקות במצרים בימי קדם ולכן נמצא בו עושר חסר תקדים של ממצאים. מתברר שגם מאה שנים לאחר חשיפתו, לא חדל הקבר הזה לרתק את עולם המחקר. 

לקריאה נוספת - הסקירה מבוססת על כתבה באתר www.news.com.au