תגליות ממליצה על ביקור בגן הלאומי סוסיתא שנמצא מזרחית לעין גב, כ-350 מ’ מעל הכנרת. החפירות באתר החלו בשנת 2000 בניהולם של פרופ’ ארתור סגל וד”ר מיכאל אייזנברג מהמכון לארכיאולוגיה באוניברסיטת חיפה.
הגישה לאתר בכביש העולה מהכנרת, סמוך לעין גב, לרמת הגולן. מהחניה הצמודה לכביש עולה שביל לשלוחה המישורית עליה הוקמה העיר. לאורך השביל ניתן להבחין בשרידי עיר הקברים של סוסיתא (הנקרופוליס) בה נמצאו שרידי מאוזוליאה, מבני קבורה מונומנטאליים וסרקופגים. לאורך השביל בולט צינור אבן עשוי חוליות אשר היווה חלק ממערכת אספקת המים לעיר בתקופה הרומית. השביל מוביל למערך הביצור של העיר הכולל חפיר, חומה ושער מזרחי דרכו נכנסים לאתר. מהשער מערבה נחשף רחוב העמודים הראשי של העיר אשר נקרא בתקופה הרומית דקומנוס מקסימוס. נלך לאורכו עד שנגיע לבסיליקה הראשית של העיר אשר שימשה את תושביה הנוצריים של העיר בתקופה הביזנטית. הבסיליקה חרבה, כמו מרבית העיר בשנת 749 בעת רעידת האדמה שהרסה ערים רבות בצפון ארץ-ישראל. ניתן להבחין בעמודי הגרניט אשר נפלו כולם כנגד כיוון מקור רעידת האדמה.
בהמשך רחוב העמודים הראשי נגיע אל הפורום היא הרחבה המסחרית הראשית של העיר המשתרעת על שטח של 42X42 מטרים. סביב הפורום נמצאו מרבית המונומנטים הציבוריים של העיר בהם הבסיליקה האזרחית שהייתה מרחב מקורה בגג אשר שימש את התושבים לפעילות משפטית ומסחרית. מערבית לפורום נראים שרידי הקליבה – מתחם פולחני בו הוצב פסל הקיסר הרומי. מצפון לפורום נוכל לראות את שרידי המתחם הפולחני של סוסיתא שראשיתו כבר בתקופה ההלניסטית. מזרחית לפורום נמצאים שרידי בית מרחץ. אם נמשיך כ-80 מטרים מערבה מהפורום נוכל להבחין בשרידי האודיאון של סוסיתא מן התקופה הרומית. מדובר במתקן לא שכיח בנוף ערי ארץ ישראל העתיקות. האודיאון היה דמוי תיאטרון אך הוא היה מקורה בגג רעפים והוא שימש למופעי שירה ומוסיקה ולא להצגות כפי שהיה מקובל בתיאטרון.
