ארגון אונסקו ועמדתו בנוגע להר הבית

ב-28.10.2016, שלח נשיא איקומוס, גוסטבו אראאוז, מכתב קצר וחד-משמעי לגברת אירינה בוקובה, מנכ”לית אונסקו. במכתבו קובע בין השאר נשיא איקומוס:

The International Council on Monuments and Sites (ICOMOS) rejects the recent resolution adopted by the Executive Board of UNESCO that denies the millennial historical, cultural and religious ties of the Jewish people to the site of Temple Mount / al-Haram al-Shariff in Jerusalem.

בעוד שאונסקו הינו גוף פוליטי שהחלטותיו נקבעות על פי החלטות רוב וללובי המוסלמי יש שליטה כמעט מוחלטת בו, איקומוס הינו ארגון מקצועי המשמש כגוף מנחה בכל הקשור בשימור המורשת העולמית.

זוהי רק אחת משורה ארוכה של תגובות להחלטה ההזויה של אונסקו המתעלמת מהזיקה בין המורשת היהודית למתחם הר הבית. ההחלטה האמורה לא מפתיעה איש בציבוריות הישראלית. התנהלותם של הארגונים השונים באו”ם שוברת שיאים בכל הקשור באי-הרלוונטיות של ההחלטות למציאות ברחבי העולם.

הר הבית בצורתו הנוכחית עוצב על ידי המלך הורדוס, אשר באמצעות מפעלי חציבה ובנייה של קירות וקמרונות הקים פודיום (במה) מלאכותי ומישורי בגודל 144 דונמים, עליו הוקם בית המקדש. לצורך הקמת במת בית המקדש הציבו בנאיו של הורדוס אבני גזית מסותתות בקפידה, אשר לדעת חלק מהחוקרים משקלה של הכבדה שבהן היה 570 טון ואורכה כמעט 14 מטרים. הרומים נהגו להקים מקדשים על גבי במות בנויות אשר פלסו את פני הקרקע, גם במקומות בהם הטופוגרפיה הייתה הררית. הפודיום המקודש שהקים הורדוס בירושלים היה הגדול ביותר בזמנו בכל רחבי האימפריה הרומית. החללים התת-קרקעיים המכונים אורוות שלמה, אינם קשורים כלל לשלמה המלך. הם נבנו בימי הורדוס כחלק מהתשתית ליצירת רחבת הר הבית. הכותל המערבי, היווה למעשה קיר המעטפת המערבי של הפודיום עליו ניצב המקדש. הוא נבנה בסגנון טיפוסי לאדריכלות ההרודיאנית וישנם מבנים רבים בארץ ובעולם אשר תוארכו למאה הראשונה לפני הספירה והם בעלי דמיון סגנוני לכותל.
לימים, במאה השמינית לספירה, דורות אחדים לאחר הכיבוש הערבי של ארץ ישראל, הקימו האומאיים על הר הבית את מסגד אל-אקצא ואת כיפת הסלע שהם ללא ספק מונומנטים מרכזיים וחשובים במורשת העולמית.

אנו מבקשים להעיר נקודת מבט שונה על ההחלטה ההזויה, אשר לטעמנו הייתה צריכה לזכות להתייחסות הרבה יותר קולנית של דוברי מדינת ישראל. בין המדינות שאישרו את ההחלטה היו גם מדינות קתוליות בהן; ברזיל מקסיקו וניקרגואה. נוצרים בכלל ובעיקר נוצרים קתולים ברחבי העולם מרבים לבקר בכנסיות שלהם. אחד המראות הנפוצים ביותר בהם נתקל כל מאמין קתולי הינו פסלו של ישו ועליו ראשי התיבות I N R I או בלטינית  IESVS·NAZARENVS·REX·IVDÆORVM – “ישו הנצרתי מלך היהודים”. כל מאמין נוצרי, גם אם אינו בקיא בברית החדשה, יודע שישו חי את חייו ומת כיהודי ואחת מזירות הפעילות החשובות ביותר שלו הייתה בית המקדש והר הבית. האם לאור המורשת הנוצרית ניתן לפרש הצבעה עיוורת של נציגי המדינות הקתוליות לאימוץ נרטיב חד-צדדי מבית המדרש של הרשות הפלסטינית?