הוצאת אריאל

אודות

הוצאת אריאל פועלת בתשוקה כנה למען שימור המורשת התרבותית, ההיסטורית והגאוגרפית של ארץ ישראל. בעידן שבו עומק ואיכות אינם מובנים מאליהם, אנו ממשיכים להיאבק על מקומנו במדף הספרים, ועושים מאמצים רבים לגייס תמיכה ושיתופי פעולה על מנת שנוכל להמשיך ולפרסם מחקרים איכותיים ומרתקים.

אנו מזמינים אתכם להיות שותפים אמיתיים לדרך

תמיכתכם היא הרבה מעבר לתרומה — זוהי אמירה ברורה על חשיבותה של המורשת הישראלית, על ערכם של מחקרים מקוריים, ועל הרצון להבטיח המשכיות לדור הבא.

שני ספרים חדשים נמצאים בימים אלו בשלבי עריכה מתקדמים לקראת יציאתם לאור. באפשרותכם לבחור באחת מרמות התמיכה ולתרום סכום לפי ראות עיניכם. כל תורם יקבל עותק של הספר החדש עם צאתו לאור והזמנה אישית להשקה חגיגית.

מבואות ירושלים – פרקי מורשת טבע והתיישבות

מבואות ירושלים – פרקי מורשת טבע והתיישבות (אריאל 220)

מבחר מאמרים בעריכת אלון שביט ועקיבא סגל

הרי ירושלים הם מחבלי הארץ העשירים בישראל במורשת היסטורית, בארכיאולוגיה, במסורות קדושה, ובסיפורי קרבות. למרות זאת, רוב הידע המעמיק על האזור אינו נגיש לציבור הרחב . ספר זה מבקש למלא את החסר ושואף להעניק לקהל חובבי ידיעת הארץ ולמורי הדרך והמדריכים, היכרות מעמיקה ומקצועית, ובד בבד גם מרתקת ומסקרנת עם הרי ירושלים. בספר נחשוף, דרך עיניהם של חוקרים ומדריכים בכירים שהתמחו באזור הרי ירושלים, את הרבדים הפחות מוכרים של ההיסטוריה והתרבות שעיצבו את האזור.

תחנה בנחל – תחנת הרכבת נחל שורק וסביבותיה

תחנה בנחל – תחנת הרכבת נחל שורק וסביבותיה

אברהם (אבי) ששון

הרכבת הראשונה בארץ-ישראל, עברה באזור נחל שורק בשלהי המאה התשע־עשרה. כעשרים וחמש שנים לאחר מכן, בימי מלחמת העולם הראשונה, בנו העות’מאנים את תחנת נחל שורק, מקום לשהייה, תחנה לריענון ולהחלפת קווים במיקום צבאי אסטרטגי, על צומת מסילות, ששימשו בשנותיה הראשונות את הצבא העות’מאני ולאחריו את הצבא הבריטי. הספר יציג את סיפורה של התחנה ודרכו את התהליכים הגאופוליטיים שהתרחשו בארץ ישראל בשלהי התקופה העות’מאנית ותקופת המנדט הבריטי.

ניתן לתמוך ב-4 דרכים:

תרומה מקוונת: חד פעמית באמצעות כרטיס אשראי. לחצו כאן

תרומה לא מקוונת: אנא מלאו את הטופס המצורף ושלחו אלינו.

הנצחה: הנציחו את יקיריכם באמצעות תמיכה.

מיזמי המגזר הרביעי: המגזר הרביעי הינו מונח חדש המתאר עסקים חברתיים למטרות רווח. בעבר היה מקובל לאבחן בין המגזר הממשלתי (הראשון), למגזר העסקי (השני) ומגזר העמותות (השלישי). אך בשנים האחרונות מתפתח מודל (המגזר הרביעי) לפיו חברות בעלות מודעות חברתית גבוהה מחפשות אפיקי השקעה במיזמים המיטיבים עם הציבור אך בצדם תשואה, גם אם היא צנועה מהמקובל. מכון ישראלי לארכיאולוגיה פיתח שורה של מיזמים כאלה ונשמח לדון עמכם על מימושם.

אנא צרו קשר למידע נוסף על תרומות

לעמותה אישור לפי סעיף 46 כגוף מוכר לתרומות בארץ, כמו כן לעמותה אישור כגוף מוכר לקבלת תרומות בארה”ב