תכניות פיתוח
גולת הכותרת בתכניות הפיתוח של מכון ישראלי לארכיאולוגיה בלוד הינה התכנית לשיקום המרקם העתיק של לוד בתחום “פארק השלום”. שיקום המרקם בבתים שישוחזרו במיטב מסורת האדריכלות הלודאית, ייצור מרחב תיירותי חווייתי שיכלול בתוכו שטחי מסחר ותיירות בהיקף ניכר כמקובל בגרעינים עתיקים של ערים ברחבי העולם כולו. התוכנית מבוססת על עקרונות של קיימות והיא מתאימה לביצוע על בסיס יזמות עסקית. לצערנו, החזון של מכון ישראלי לארכיאולוגיה לא התקבל על ידי עיריית לוד. העירייה בחרה לקדם תכנית אשר מטרה לפתח בינוי למגורים ולמסחר בכל רחבי העיר העתיקה ולהותיר במרחב את המבנים העתיקים הבודדים שנותרו על כנם. לדעתנו מדובר במהלך אשר יסתום את הגולל למשך דורות על האפשרות לבצע חפירות ארכיאולוגיות יזומות ולחשוף בפני הציבור את שרידי המורשת המפואר של לוד מהתקופה הרומית, מימי המשנה והתלמוד, מהתקופה הביזנטית ומתקופות מאוחרות יותר
זהו מפעל מסורתי בו נותרו על עומדם מכלולי ייצור של שמן זית, טחינת סומסום וסבון מסורתי, שיוצר על בסיס שמן הזית. מרבית מכלולי הייצור נותרו על מקומם, אף שהם אינם פעילים מאז 1948.
מכון ישראלי לארכיאולוגיה מבקש לשחזר את כל מכלולי הייצור ולהפעיל במקום מוזיאון “אדם ועמלו” מהמרשימים מסוגם בעולם כולו. המבקר יוכל לחוות בהליכי הייצור במלואם וליהנות מתוצרי השמן, הטחינה, החלווה, הסבון ועוד. בית הבד יציג גם את סיפורה של משפחת חסונה, משפחה ערבית-מוסלמית, לודאית ותיקה, אשר דגלה בדו-קיום ובניה רשמו פרקים מרתקים של חיי שיתוף עם יהודים במהלך המאה האחרונה.
מרכז רב תרבותי שוקק למורשת העיר לוד שיפעל בכמה רבדים: מרכז חינוכי שיפעיל סדנאות ומערכים העוסקים במורשת הרב-תרבותית של העיר, מרכז תרבותי בו יתקיימו חוגים, סדנאות, הופעות, ואירועים קהילתיים, ושוק רב-גוני שיהווה אבן שואבת לתיירים ומבקרים וישחזר את הפעילות ההיסטורית בחאן.
עמותת מכון ישראלי לארכאולוגיה כבר ביצעה עבודות שימור מקיפות במבנה, דבר המאפשר לבצע בו פעילויות כמו שוק הלילה וארכאולוגיה קהילתית.
מכון ישראלי לארכיאולוגיה הניח על שולחנו של ראש עיריית לוד הצעה לביצוע התכנית לעיל בחודש ינואר 2014. העירייה דחתה את היוזמה בטענה שבכוונתה לפתח את החאן ולהפעילו בכוחות עצמה.
מרכז זה ישמש כמרכז לצעירי העיר וכמקום בו יזמים מבני העיר יוכלו לצעוד את צעדיהם הראשונים. במבנה יוכשרו אולם להרצאות ומופעים, בית קפה שיופעל על ידי אנשים עם מוגבלויות, חדר ישיבות וחדרי משרדים שיתנו מענה לצורך של יזמים מקומיים במשרד ושירותים נלווים, לצד ייעוץ והנחיה על ידי אנשי מקצוע. המיזם הוא בשיתוף עם עמותת ג’ינדאס ועיריית לוד.
לאחר שימור ושחזור המבנה תוצג באגף הצפוני מזרחי שלו מלאכת ייצור הסבון. יתר חללי המבנה יועברו ליזמים פרטיים בכפוף להגבלות חוזיות שיבטיחו שמירה על המבנה ושימושים נאותים בחלליו. במקום ניתן יהיה להפעיל בית קפה וחנויות שישרתו את באי האתר ואת באי השוק הסמוך.
מבנה זה, נבנה בשלהי המאה ה-19 על ידי אחד מעשירי לוד. מכון ישראלי לארכיאולוגיה שיפץ ושימר את הסביל.
חיבור הסביל למערכת החשמל העירונית יאפשר להפעיל בו מערכת סגורה של אספקת מים אשר תפיח חיים במבנה.
פסיפס לוד נחפר על ידי ד”ר מרים אבישר ז”ל מרשות העתיקות. זהו אחד הפסיפסים הרומיים המרשימים ביותר שנחשפו בעולם ובין השנים 2010 ל-2016 הוא נדד בין המוזיאונים החשובים ביותר בעולם. רשות העתיקות תכננה את מרכז המבקרים ואף גייסה מימון חלקי להקמתו (בכספי תרומות של קרן ליאון לוי) והחברה הכלכלית של עיריית לוד הקימה את המרכז. מעטים מודעים לכך שסביב פסיפס לוד ישנם פסיפסים רבים מאוד, חלקם נחשפו בעבר וחלקם עדיין ממתינים לחשיפה. מתכנני מכון ישראלי לארכיאולוגיה מבקשים לשדרג את מוזיאון פסיפס לוד ולהופכו ל”מוזיאון הפסיפסים הלאומי”, אשר יהפוך לבית אוצרות לפסיפסים היפים שנחשפו בארץ, בהם פסיפסים דומסטיים, רצפות של בתי כנסת וכנסיות ועוד