אודות הוצאת אריאל
אלי שילר
תרצ”ח – כ”ד כסלו תשע”ט
1938 – 2 בדצמבר 2018
________________________________________________________
אלי שילר ז”ל הצדיק את התואר שדבק בו עם השנים – “מפעל של איש אחד”. במו ידיו, וללא כל תמיכה של גוף ממשלתי או ציבורי, הקים וניהל את הוצאת הספרים הירושלמית “אריאל”, שפרסומיה, שעסקו במורשת ארץ ישראל, היו לאבן פינה בכל ספרייה העוסקת בידיעת הארץ. שילר היה איש רב־פעלים, אשר השקיע במשך כחמישה עשורים את כל זמנו, מרצו וכספו בהפצת ידע על אודות ארץ ישראל.
שילר נולד בהונגריה ב־1938. במלחמת העולם השנייה היה בין הפליטים שהסתתרו בבית הזכוכית המפורסם – מבנה בבעלותו של סוחר זכוכית יהודי מבודפשט, אשר עם כיבוש העיר בידי הנאצים הפך למקום מקלט לחברי הנהגת היהודים ולרבבות יהודים מהונגריה. במקום זה התרחש סיפור ההצלה הגדול של יהודי בודפשט. לאחר המלחמה עלה לארץ ישראל עם אמו ואחיו, התחנך בקיבוץ שפיים, שירת בנח”ל, ולבסוף השתקע בשכונת בית הכרם בירושלים.
שילר השתלם כמורה דרך בהדרכת זאב וילנאי – מגדולי חוקרי הארץ ומי שלימים היה לדמות משמעותית בעולמו. אף שלא רכש השכלה אקדמית פורמלית, שילר התמיד בלימוד עצמי מעמיק, ובזכות התמדה, סקרנות אינטלקטואלית וכישרון כתיבה נדיר, הגיע למעמד של בר־סמכא מיומן, שגילה בקיאות מפליגה בחקר ארץ ישראל.
בשנת 1975 הקים את הוצאת הספרים “אריאל”, שהוציאה לאור את כתב העת הנושא את שמה, בעריכתו של שילר, אשר גם כתב רבים מהמאמרים שפורסמו בו. כ־220 גיליונות של כתב העת יצאו לאור ברבות השנים, וכללו מאמרים בנושאים מגוונים, בהם גיאוגרפיה, היסטוריה, ארכיאולוגיה, קורות ההתיישבות בארץ, תולדות חקר הארץ, החי והצומח, תיאורי נופים, יישובים ואתרים נשכחים, ומידע על העדות השונות בארץ ישראל. שילר הקפיד על איזון בין כתיבה מדעית מדויקת לבין נגישות ובהירות לכל קורא – איש אקדמיה, מורה דרך או חובב היסטוריה.
לצד כתב העת, פרסמה הוצאת “אריאל” עשרות ספרים. אלה כללו תרגומים של ספרי זיכרונות, חידוש ההוצאה לאור של מדריכי טיולים ישנים – שבהם ראה שילר כלי מחקרי רב־ערך – ואלבומי תמונות היסטוריים מרהיבים. שילר היה בקשר חם עם ארכיונאים במוסדות שונים, שראו בו בן־בית והעניקו לו ביד רחבה חומר ארכיוני יקר־ערך, שאותו פרסם בספריו ובחוברותיו. במקרים רבים היה זה פרסום ראשון.
את פעילותו של שילר בהוצאת הספרים ליוותה במסירות ובמחויבות יומיומית אדית בטסטי – תיירת מצרפת, אותה פגש במהלך סיור שהדריך ברחבי הארץ, ואשר לימים הפכה לבת־זוגו ולשותפה מרכזית ובלתי נפרדת במפעל חייו. אדית הייתה אמונה על העימוד הגרפי של החוברות והספרים, ההכנה לדפוס וההפקה, וכן ניהלה במסירות את ענייניה המנהליים של ההוצאה. אדית עמדה לצידו של שילר במסירות ובענווה עד ימיו האחרונים, ונפטרה חודשים ספורים לאחר מותו.
חרף מפעל חייו, שנהנה להערכה רבה בקרב הקהילה האקדמית ושוחרי ידיעת הארץ כאחד, לא זכה שילר להוקרה או להכרה ממלכתית כלשהי. עם זאת, בשנת 2011 קיבל המלצה לעיטור ‘יקיר העיר ירושלים’. בשנת 2012 הוענק לו פרס מיוחד מטעם כתב העת “עתמול” של יד בן צבי, “על תרומה ייחודית להפצה לציבור הרחב של ידע ארץ ישראל ותרבותה.” בנימוקי הפרס נכתב: “אין במדינת ישראל תופעה דומה בלימוד והפצת המעשה הציוני שביישוב הארץ ופיתוחה, הן על ידי פרסומים מחקריים מדעיים והן במאמרים פופולריים.” בשנת 2018 הוענק לו מכתב תודה על פועלו מנשיא המדינה דאז, מר ראובן ריבלין.
עד לרגעיו האחרונים היה מסור למפעל חייו. בימיו האחרונים, בעודו שוכב בבית החולים, הספיק לעבור על ההגהה של הספר האחרון שמסר לדפוס טרם הלך לעולמו: מסעו של הצייר והקרטוגרף ואן דה ולדה בארץ ישראל בשנת 1852.
אלי שילר הותיר אחריו מורשת ענפה. ספרי הוצאת “אריאל” תרמו להעמקת הידע בקרב שני דורות של מורי דרך ושוחרי ידיעת הארץ, והפכו לנכסי צאן ברזל בספריות העוסקות בתחום. אין ספק כי ימשיכו להאיר דרך ולשמש מקור השראה גם לדורות הבאים.
לקריאה נוספת:
דברים לזכרו של אלי שילר במלאת שבעה למותו במכתבו של אהוד בן עזר
מכתב תודה אישי מנשיא המדינה מר ראובן ריבלין
המלצה לעיטור יקיר העיר ירושלים לשנת 2011
בשנת 2022, עברה הוצאת “אריאל” לניהולה של עמותת מכון ישראלי לארכיאולוגיה הפועלת, מאז היווסדה בשנת 2002, לשימור, לפיתוח ולהנגשת אתרי המורשת בישראל לקהל הרחב ומקדמת מיזמים קהילתיים, סיורים, כנסים והרצאות בשיתוף עם בכירי הארכיאולוגים, מומחי השימור ומכוני מחקר בארץ ובעולם.
החפיפה בין חזון העמותה לבין חזונו של שילר מבטיחה את המשך הפצת הידע אודות ארץ ישראל לכל שוחרי ידיעת הארץ, קהילת המחקר ודור ההמשך של אוהבי ארץ ישראל.
כהמשך ישיר לפועלו של אלי שילר, ובדגש על שמירת האיזון בין כתיבה מדעית מדויקת לכתיבה נגישה ובהירה לכל קורא, ראתה עמותת מכון ישראלי לארכיאולוגיה חשיבות רבה בבחירת חברי המערכת של ההוצאה. לשם כך נבחרו אנשי אקדמיה מובילים מתחומים רלוונטיים, לצד מורי דרך מומחים, כולם מחויבים להוצאת ספרים איכותיים – כאלה הנושאים תו תקן מדעי-אקדמי מחד גיסא, ומאידך נגישים לקהל הרחב שוחר ידיעת הארץ.
חברי מערכת הוצאת אריאל:
ד”ר אלון שביט – עורך ראשי
יוזם הקמת עמותת מכון ישראלי לארכיאולוגיה ומשמש כמנהלה מיום היווסדה. בוגר החוג לארכיאולוגיה וללימודי ארץ-ישראל באוניברסיטת חיפה (תואר ראשון) והחוג לארכיאולוגיה ותרבויות המזרח הקדום באוניברסיטת תל-אביב (תואר שני ושלישי). את עבודת הדוקטורט שלו כתב בהנחיית פרופ’ ישראל פינקלשטיין בנושא “מערכים יישובים במישור החוף הדרומי של ארץ ישראל בתקופת הברזל ב” . בעל הכשרה כמורה דרך מוסמך אשר לימד ארכיאולוגיה במשך שנים רבות בקורסי מורי דרך. עבד ברשות העתיקות מיום הקמתה ולמשך ארבע שנים, בהן שימש כארכיאולוג מחוז המרכז ומחוז תל-אביב. עורך כתב העת לוד “דיוספוליס” – עיר האלוהים.
פרופ’ רות קרק
פרופסורית במחלקה לגאוגרפיה של האוניברסיטה העברית בירושלים. מומחית בגיאוגרפיה ההיסטורית, התרבותית היישובית והקרקעית של המזרח התיכון ושל ארץ ישראל ומדינת ישראל במאות ה-19 ובמאה ה-20. בשנת 2013 הוענק לקרק התואר יקירת ירושלים על תרומתה החשובה למחקר ולחינוך. בשנת 2014 קיבלה את פרס הרצל על פועלה ומחקריה בתולדות ההתיישבות בארץ-ישראל, ובדצמבר 2016 זכתה בפרס הוקרה מהאגודה הגיאוגרפית הישראלית על פועלה האקדמי. בשנת 2025 זכתה בפרס ישראל בתחום חקר הגיאוגרפיה וידע ארץ ישראל.
פרופ’ גדעון ביגר
פרופסור אמריטוס לגיאוגרפיה היסטורית ומדינית בחוג לגיאוגרפיה וסביבת האדם באוניברסיטת תל אביב. מומחה לחקר גבולות בינלאומיים ולתהליכים של שינוי הנוף במאה השנים האחרונות, ובעיקר בארץ ישראל בתקופת המנדט הבריטי.
פרופ’ אבי ששון
מכהן כראש החוג ללימודי ארץ ישראל במכללה האקדמית אשקלון. תחומי התמחותו האקדמיים כוללים גיאוגרפיה היסטורית של ארץ ישראל בעת החדשה, גיאוגרפיה סביבתית היסטורית, מורשת ושימור ותולדות חקירת ארץ ישראל. כמו כן, מכהן פרופסור ששון כדירקטור בחבר הנאמנים ובוועד המנהל של המועצה לשימור אתרים החל משנת 2020. בין השנים 2017-2010 כיהן כיועץ למורשת ההתיישבות הציונית במשרד ראש הממשלה ובמשרד ירושלים ומורשת, וכן כחבר בועדות המקצוע של של”ח ולימודי ארץ-ישראל במשרד החינוך.
פרופ’ זהר עמר
פרופסור מן המניין במחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכיאולוגיה באוניברסיטת בר-אילן. תחומי התמחותו כוללים את תולדות הטבע בעת העתיקה, זיהוי הצומח והחי של ארץ ישראל בהתאם לתיאורים במקורות ישראל, תרבות חומרית וחיי יום-יום בתקופת ימי הביניים כפי שבאה לידי ביטוי בחקלאות ובמסחר, תולדות הרפואה ואתנופרמקולוגיה. מחקריו משלבים את תחומי מדעי הטבע, ההיסטוריה והארכיאולוגיה עם בלשנות ותחומי מחקר מעולם היהדות.
פרופ’ ענת קדרון
היסטוריונית, פרופסורית חברה בתל חי, אוניברסיטה בהקמה. עוסקת בהכשרת מורים ומורות, במסלול להכשרת פרחי הוראה וחברת סגל בתוכנית התואר השני בלימודי גליל. קדרון למדה באוניברסיטת חיפה בה השלימה שלושה תארים: תואר ראשון בלימודי ארץ ישראל , תואר שני בציוויליזציות ימיות ובלימודי ארץ ישראל. חוקרת בתחומי ההיסטוריה של ארץ ישראל בתקופת המנדט ובשנות המדינה הראשונות.
מר נפתלי שושני
בוגר לימודי ארץ ישראל, מדע המדינה, גיאוגרפיה וגיאוגרפיה תיירותית בארץ ובארה”ב. מורה דרך מוסמך. יועץ תיירות ומערכי הדרכה, שימש כרכז ארצי של חוגי סיירות ונוער במסגרת החברה להגנת הטבע. ניהל וריכז את הקורסים למורי דרך בבית הספר לתיירות. איש חינוך וידיעת הארץ בשירות מילואים. מדריך ותיק במסגרות שונות.
מר עמי מיטב
מורה דרך ומחבר הספר “קילומטר מרובע אחד”. שירת שנים רבות במשרד הביטחון ובתפקידו האחרון היה אחראי על העיר העתיקה. במסגרת תפקידו זה זכה להכיר היטב את כל פינותיה ואתריה. לאחר יציאתו לגמלאות סיים תואר שני בלימודי ארץ ישראל וארכיאולוגיה באוניברסיטת בר אילן וניהל בית ספר לתיירות בירושלים. בשנים האחרונות מנהל ומתאם פרויקטים של פיתוח תשתיות ותיירות עבור הרשויות הממשלתיות והמקומיות בעיר העתיקה בירושלים ובמקביל מדריך קבוצות ובודדים באתרי העיר.
ליצירת קשר עם מערכת הוצאת אריאל: [email protected]